בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ט"ו באב - חג השוויון בין יהודי ליהודי
|
על-פי המסורת התלמודית בוטלו באותו יום המעמדות והוסרו מחיצות היוחסין והאצולה, "ולא ניכר שוע לפני דל"
מקורו של ט"ו באב כחג בספר "שופטים". בפרק כ"א שבו מסופר, לראשונה, על "חג ה' בשילו מימים ימימה". מסתבר שהחג היה פופולרי וידוע לכל, ומקום החגיגה מתואר שם בדיוק נמרץ: "מצפונה לבית אל, מזרחה השמש, למסילה העולה מבית-אל שכמה ומנגב ללבונה". החג נחוג בכרמים: "וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחולות, ויצאתם מן הכרמים והוספתם לכם איש ואשתו מבנות שילו". מסורת התלמוד קובעת את חג המחולות הזה, של ט"ו בשבט, כחג ה' בשילו, מייד עם תום עונת הבציר. אותו חג נמשך ונחגג בישראל גם בימי הבית השני - בירושלים ובשילו, בתרצה ובעין-גדי, בקריית-ענבים ובגוש חלב. שמחת החג הייתה גדולה ורבו בו השעשועים, עד כדי כך שאמר הנשיא, רבן שמעון בן גמליאל: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב". הוסרו המחיצות חג המחולות בכרמים נשא אופי עממי: בוטלו בו המעמדות והוסרו מחיצות היוחסין והאצולה, "ולא ניכר שוע לפני דל". לכבוד החג לבשו הצעירים מדי-חג לבנים, שאותם שאלו איש מרעהו, כדי שלא לבייש, חלילה, את מי שאין לו. בנות ישראל פשטו את עדיין, והמיוחסות שביניהן פשטו את שמלות השני עם העדנים ולבשו אף הן בגדי לבן שאולים. כפי שמסופר: "בת מלך שאלה מבת כהן גדול, ובת כהן גדול מבת כהן הדיוט, וכל ישראל שואלים זה מזה". ובהתקרב הבחורים אל מעגל המחולות, שרו כולן במקהלה: "בחור, בחור, שא נא עיניים וראה מה אתה בוחר לך" (סוף מסכת תענית, בבלי וירושלמי). חג המחולות בכרמים כבש מדי שנה את הלבבות ולא עמדה בפניו שום מחיצה מדינית. בתוקף אותו יום חוסלו התגרות בין השבטים ונגוז כליל ריב המשפחות. מסורת התלמוד מספרת כי באותו יום הותרו השבטים לבוא זה בזה, כלומר: הותר גם לבת, יורשת נחלה, להיות לאשה לבן שבט אחר, מבלי לחשוש פן תעבור בשל כך הנחלה משבט לשבט. התרת נשים בט"ו באב הותר גם לבני שבט בנימין המנודה (בשל מעשה "פילגש בגבעה") לקחת להם נשים מבנות שילו וסביבתה, שיצאו לחולל בכרמים, אף כי כל השבטים נדרו נדר שלא לתת לבנימין אשה מבנותיהם. לאחר החורבן בוטל חג המחולות ובכרמים שבתו השמחה והצהלה. בתקופת הגלות קיבל ט"ו באב צביון שונה בתכלית. במנהגי בית הכנסת נקבע, אומנם, יום טוב, שאין אומרים בו תפילות "תחנון", אין מתענים בו וגם לא מספידים. בחדרים ובישיבות פשט המנהג לראות בט"ו באב את יום סיום הלימודים. באותו יום התחלפו המלמדים והילדים עברו מכיתה לכיתה, החלו לומדים ספר חדש, ובמספר ישיבות אף נערכו בחינות. באותו יום חג נהג המלמד לערוך סעודה לתלמידיו, שאותה מימן בעצמו בכספו, בלא להזדקק לכיס הילדים, וחילק להם יין ודובשן. היו פייטנים שנהגו לחבר לכבוד היום הזה פיוטים מיוחדים, שבהם נזכרים ימי ההוד והתפארת בישראל, בעת שהיו מחוללות בכרמים. החג בספרות בספרות החדשה לא פסחו סופרינו ומשוררינו על ט"ו באב. אברהם מאפו, למשל, מתאר בספרו, "עייט צבוע", את היום הזה בשמחת הקציר במושבה בן שמן, שחזה בעיני רוחו על שפת הכינרת. מסתבר שזהו חג האיכר העברי לכבוד יבול-אדמתו הטובה. י.ל. גורדון, לעומתו, ניסה להכין חומר לשיר בכרמי עין גדי, שבהם מטיילות בנות ישראל זוגות-זוגות, ואילו הבחורים ניצבים סביבן ומלחשים. הסופר א.ל.לוינסקי האמין בכל ליבו שבהתחדש מדינת ישראל - יתחדש גם בט"ו באב חג המחולות בכרמים. הוא חזה זאת במסעו הדמיוני שלו לארץ ישראל: "צעירים מכל רחבי הארץ ממהרים, ברגל וברכב, ברכבת ובכרכרות, למקום החגיגה בט"ו באב, להכיר בכרמים את בנות ציון וגם למצוא שם בת-זוג". ואומנם, ברבות הזמן חזר והפך ט"ו באב להיות חג המחולות וחג זוגות הנאהבים. ישובי העובדים - גניגר, קריית-ענבים ודגניה - היו הראשונים שהנהיגו את החג במסורת החדשה, ובעקבותיהם הוכתר גם בהצלחה רבה, פסטיבל המחולות הקבוע בדליה.
|
תאריך:
|
15/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
15/08/2008
|
|
ראובן לייב
|
ט"ו באב - חג השוויון בין יהודי ליהודי
|
|
כלי התקשורת עמוסים בתיאור הישגי ספורטאינו בבייג'ין. לאחר תשעה באב, יום האבל הלאומי ש'נתקע' לנו באמצע המשחקים, גם אני מצטרף למחיאות הכף. אומנם הבנתי המקצועית בתחום היא די קלושה, ותחושתי היא כי ההישגים הם לא מי-יודע-מה, בכ"ז לטובת המוראל הלאומי גם אני מריע! אני תמיד בעד טפיחה על השכם, גם אם היא עצמית...
|
|
|
לא שהשלום הגיע, או שהמזרח התיכון נרגע אפילו בקצת, או שאירן הפסיקה פתאומית וחד-צדדית את תוכנית הגרעין שלה - אבל ישראל עומדת בפני גל של הופעות ענק מצד להקות וזמרים גדולים. ההופעה של פול מקרטני אומנם עדיין לא סגורה, אבל סוף הקיץ יסמל את הגעתה השנייה להופעה בארץ של להקת הרוק הכבד הגדולה ביותר בהיסטוריה, חלוצת הז'אנר DEEP PURPLE.
|
|
|
אינך אוכלת ירקות כנערה? את עלולה להפוך לאישה עם עודף משקל, כך מנתוני מחקר חדש. אנו מכירות את הטפות המוסר של האימהות שלנו, "למה את לא אוכלת ירקות...?", ובכלל נדמה לנו לפעמים כי ההערות על תכולת הצלחת שלנו הן משהו ישראלי מאד המלווה אותנו לאורך גיל ההתבגרות. האם אנחנו נעצרות לחשוב מהו ערכן של הערות אלו? לא תמיד. ובכן, אולי כדאי לנו להבין, שאימא לפעמים צודקת...
|
|
|
"עד אימתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו, שנאמר: ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. וכל זמן שלא יעסוק בלימוד - הוא שוכח". כך פוסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א', הלכה י'). ושתי הלכות קודם לכן הוא קובע: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עשיר, בין עני, בין שלם בגופו, בין בעל ייסורין, בין בחור, בין שהיה זקן שתשש כוחו. אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים - חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה".
|
|
|
תופעת העדר המאפיינת את התקשורת הישראלית, האלקטרונית אך גם הכתובה, מוסיפה לעצמה דוגמאות כמעט מדי יום. מדובר באותו עדר המובל כמעט כאיש אחד בעד "שלום" אוסלו, בעד גדר "הביטחון", בעד ה"הינתקות", בעד אתרוג א' (שרון), בעד אתרוג ב' (אולמרט) עד שלא ניתן עוד, בעד "מרת ניקיון" שהייתה שרה בכירה בממשלת הטרנספר של שרון ובממשלת המחדל של אולמרט, והמנסה להציג את עצמה כמי שכלל לא הייתה שם וכלל איננה אשמה במעשיהן או אחראית למחדליהן.
|
|
|
|