בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שעון החול של לבני הולך ואוזל
|
שרת החוץ קיבלה מנדט להרכיב ממשלה אך בחלוף 12 ימים קיים ספק גדול האם תוכל לבצע את המשימה ● אהוד ברק מטיל ספק בכישורי לבני ובניגוד לפרסומים המגמתיים הוא מצדד בהליכה לבחירות כלליות ● וגם: ארנון מוזס "בוחש" בניסיון לתמרן את לבני כך שתצרף את פרופ' פרידמן כשר משפטים גם בממשלה החדשה
|
לבני, אין לה את הכישורים המתאימים
|
|
|
|
|
ברק. לא חושש מבחירות [פלאש 90]
|
|
|
|
ארנון מוזס. בוחש [פלאש 90]
|
|
|
|
|
שרת החוץ ציפי לבני מתעטפת בכל סממני השלטון. היא כבר מקבלת עידכונים שוטפים מראשי מערכת הביטחון, כולל מראשי השירותים החשאיים. היא מאובטחת כראש ממשלה לכל דבר ועניין. חלק ניכר מראשי הסיעות בכנסת מתייחסים אליה כאל ראש הממשלה הבא. כך גם חברי סיעת קדימה, ובהם אפילו אלה שנמנו עד לא מכבר בחוגיו הקרובים של ראש הממשלה, אהוד אולמרט. גם אולמרט עצמו נאלץ להתייחס ללבני כאל ראש הממשלה הבא. עתה, לאחר שהפנים עד כמה חמור מצבו המשפטי-פלילי, הוא מקדיש יותר ויותר שעות, כמעט מדי יום, לשם הגנתו. ובכל זאת, כדאי לשים לב לעובדות. ובמיוחד לשעון החול שאוזל. ואלה מעמידים בסימן שאלה גדול את יכולתה של לבני להרכיב ממשלה בראשותה: נשיא המדינה הטיל על לבני ביום 22.09.08 את מלאכת הרכבת הממשלה. אם לא תצליח בזאת תוך 28 ימים, נתונה בידי הנשיא האפשרות להעניק לה עוד 14 ימים (סך-הכל 42 ימים). מאז ועד יום שבת עברו 12 ימים. בשלב זה נראה שהשותפות המרכזיות - העבודה ושס, אינן נענות לחיזוריה. ושעון החול אוזל, כאמור; - כשירותה של לבני עומדת בספק -
למרות חלוף הזמן, טרם הצליחה לבני לשכנע כי יש לה את הכישורים לכהן כראש ממשלה. "אין לה קבלות", כדברי הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון. לא בכדי פחת-באחת הלחץ מעל אולמרט, ועתה ניכרת מעין הסכמה שבשתיקה שהאיש המושחת הזה ימשיך בתפקידו כראש ממשלת מעבר גם אם יהא זאת במשך שישה-שבעה חודשים. היינו: עד מרס-אפריל 2009. לחובת לבני נזכור כמה עניינים: - לבני נמנעה במשך שנים רבות מלהילחם בשחיתות ובמושחתים. למעשה, במשך שנים היא שמרה על זכות השתיקה. לבני לא הוציאה הגה מפיה בגנות אריאל שרון. היא העדיפה, במודע, לכהן בממשלתו ולשתוק, ולהמשיך להנות ממנעמי התפקיד והמעמד; לבני לא אמרה ולו מילה אחת בגנות אולמרט - למרות מעשיו הפליליים - אלא לאחר שנפתח מצעד העדים, ולאחר שגם חלק מאנשיו הקרובים ביותר החלו להעיד נגדו. רק לאחר שנוכחה שאולמרט "סגור" ושאין בידו האפשרות המעשית להדיחה מתפקידה כמ"מ ראש הממשלה, רק אז החלה לצפצף ולדבר על נורמות ראויות ובלתי ראויות. לבני נמנעה במשך תקופה ארוכה מלמלא את חובתה הציבורית - גם כאשר הותקפו מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ועיתונאים-חוקרים - וזאת על-אף פניות שקיבלה, ולמרות המאמץ שנעשה לשכנעה להביע עמדה מוסרית וציבורית בהתאם למתחייב;
- לבני נושאת באחריות לתוצאות ולכשלים במלחמת לבנון. אומנם, האחריות הראשית נופלת על הראש - הוא ראש הממשלה, אולמרט, אך לבני, שבתפקידה כשרת חוץ מצויה במעגל הראשון של השרים, אחראית עיקרית יחד עם אולמרט. למרות זאת, ובפרץ של התחסדות, מייד עם פרסום דוח הביניים של ועדת וינוגרד היא קיימה מסיבת עיתונאים מביכה ובה קראה לאולמרט להתפטר. אך מייד לאחר מכן היא קיפלה את זנבה ונותרה בממשלה תחתיו. לבני, כמו לבני, חשבה רק על לבני. גם מאוחר יותר, כשהתבררו תוצאותיה האומללות של החלטה 1701 (החלטה שאת כל הקרדיט "ניכסה" בזמנו לעצמה) ולאחר שהתברר כי החיזבאללה התעצמם ועתה הוא מאיים בטילים אפילו על דרום ישראל, נמנעת לבני מלקחת אחריות;
- בטור זה לא נעסוק בהרחבה במחדלים המדיניים להם היא שותפה. עם זאת נזכיר כי בתקופה שהיא מכהנת כשרה בממשלות שרון ואולמרט, אירעו תמורות מרחיקות לכת לרעת ישראל: החמאס השתלט על רצועת עזה, ארגון החיזבאללה התחזק והתעצם, סוריה הצטרפה באופן גלוי לצד אירן, בין סוריה לרוסיה הולכת ומתרקמת ברית הגנה, ועוד ועוד.
יו"ר העבודה נשאל בימים האחרונים על-ידי כמה מחבריו הקרובים: האם שינית את דעתך על לבני? לא ולא, אמר. אני עדיין חושב שאין לה את הכישורים לכהן כראש ממשלה. אם כך, מדוע אתה מנהל איתה משא-ומתן, נשאל. אין לי ברירה, אמר. אני חייב, לפחות למראית עין, לגלות אחריות ציבורית ולהימנע מלהפריע. אבל, אמר, אם זה תלוי בי, לא תוקם ממשלה בראשות לבני; ועוד בענייני העבודה. בשבועות האחרונים הילכו גורמים רבים אימים על ברק. טענו נגדו כי הוא נמנע מהליכה לבחירות כלליות, מחשש שהוא יתנדף מראשות העבודה וכאילו מפלגתו תנחל תבוסה מכאיבה. אלא שברק דחה את כל רואי השחורות, גם ממפלגתו. הערכתו המגובשת עתה: בחירות חדשות דווקא ייטיבו עם מפלגת העבודה. שכן, רבים-רבים שהצביעו למפלגת קדימה מכיוון שראו בה תקווה חדשה, יחזרו הביתה - אל מפלגות האם: העבודה והליכוד; - אלי ישי במירוץ נגד הזמן -
יו"ר שס, אלי ישי, נערך להקדמת הבחירות גם אם אלה יבוצעו בחודשים ינואר-מרס 2009. מטרתו המיידית: לקבוע עובדות בשטח ולבצר מעמדו כיו"ר שס לפחות לתקופה של ארבע שנים נוספות, בטרם יוסר הקלון מעל אריה דרעי (וזה האחרון יוכל לשוב ולהתמודד). חלק ניכר מבני ביתו של הרב עובדיה יוסף מצדדים בהליכה לבחירות בקרוב מאוד, ולו כדי לבלום את שובו של דרעי. הם זוכרים היטב, מן הסתם, כי לאבי המשפחה לא היה יום אחד של שקט כאשר דרעי עמד בראש שס. ותוצאה: אם תחליט שס ללכת לבחירות, אין ללבני ממשלה; לבני אינה זוכה לתמיכה אוטומטית מצד סיעות שנראו שותפות טבעיות (למעט סיעת הגמלאים), גם לא מצד מרצ-יחד. ולא בכדי: דרישתה העיקרית של זו האחרונה - שלא לצרף לממשלה החדשה את פרופ' דניאל פרידמן בתפקיד שר המשפטים, נדחתה. לפחות בשלב זה. ולא בגלל הסכמתה של לבני עם דרכו ו/או אופן התנהלותו של פרידמן, אלא מהטעם הבא: לבני אנוסה למנות את פרידמן כשר משפטים בממשלה החדשה. אחרת היא עלולה לאבד את תמיכת כנופיית מוזס-אוקון-רמון, כפי שיפורט בהמשך; יו"ר קבוצת ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, סיפק את שירותיו לקידום לבני במהלך הפריימריז. לשם כך גוייסו חלק ניכר מכתבי העיתון, שהפך מזמן לבטאון מגמתי שנועד לשרת את אדוניו. ניצחונה - גם אם מדובר במה שעתיד להיראות כניצחון פירוס - הוא גם נצחונו של מוזס, שעשה כל שביכולתו כדי להשיג את המטרה. אלא שמדובר, למעשה, ב"חרב מתהפכת". שכן, אם לבני לא תבצע את מה שמצופה ממנה, היא תאבד את תמיכת מוזס ועמו את עיתון ידיעות אחרונות. ואצל מוזס, כידוע, אין מתנות חינם; או שלבני תעשה מה שמצופה ממנה, או שהיא ובני ביתה יחלו לפתע להופיע בעיתון בהקשרים מביכים ובעייתיים, ו/או שיריביה יקבלו לפתע שידרוג ובולטות בעיתון הגדול במדינה. ההתנהלות המאיימת מצד ידיעות אחרונות ואנשיו, וכן האינטרסים העסקיים העומדים מאחורי כל אלה, מצריכים בדיקה של כמה וכמה רשויות. בזאת אטפל בנפרד. ההמלצה של עמוס שוקן כדאי, אגב, לשים לב להתנהלות עיתון הארץ בנושא זה: מאז שמונה פרידמן לתפקיד שר המשפטים, תקפו הארץ ובכיריו את פרידמן שוב ושוב ואף קראו/דרשו לפטרו. כך גם באחרונה. אלא שבימים האחרונים מסתמן שינוי מגמה. עמוס שוקן, המו"ל ויו"ר קבוצת הארץ, פרסם מאמר (03.10.08) ובו הוא קורא ללבני להקים ממשלה במהירות האפשרית - עם פרידמן, ובהמשך, רק בשלב השני, להחליפו. שוקן מבין היטב מה שאולי נבצר מאחרים לראות: לבני לא תוכל להקים ממשלה במהירות - בגלל רמון, ארנון מוזס ואחרים, אם לא תצרף את פרידמן. ולכן ממליץ שוקן: ממשלה תחילה, ואחר-כך סילוק פרידמן, אם וכאשר תבצר לבני את מעמדה בקדימה ובראשות הממשלה. בשורה התחתונה: ארוכה הדרך להרכבת הממשלה. קיים ספק גדול האם תצליח לבני להרכיב ממשלה. בכל מקרה, וגם על-פי התחזיות הוורודות ביותר של אנשי לבני, כבר עתה מסתמן כי הבחירות הבאות יוקדמו. אם לא לינואר-מרס הם יוקדמו לקיץ הבא.
|
תאריך:
|
04/10/2008
|
|
|
עודכן:
|
05/10/2008
|
|
יואב יצחק
|
שעון החול של לבני הולך ואוזל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
נאד נפוח
|
4/10/08 19:00
|
|
|
|
פורצלן לוי
|
5/10/08 03:59
|
|
|
|
אברהם חרסינוביץ'
|
5/10/08 07:43
|
|
2
|
|
דולי - באר שבע
|
4/10/08 19:25
|
|
3
|
|
ישמעאל
|
4/10/08 19:42
|
|
4
|
|
שעתי זאנדאוהר
|
4/10/08 20:01
|
|
5
|
|
פרידמן?
|
4/10/08 20:11
|
|
|
|
מי משלם לך, הא??
|
5/10/08 00:03
|
|
6
|
|
צארינה
|
4/10/08 20:30
|
|
7
|
|
ב.ק.
|
4/10/08 22:07
|
|
8
|
|
חץ
|
4/10/08 22:11
|
|
9
|
|
מרק טווין
|
4/10/08 23:22
|
|
10
|
|
אין מחלוקת שאין מ
|
5/10/08 03:47
|
|
11
|
|
בעוד שאיראן שלא ה
|
5/10/08 04:03
|
|
12
|
|
חושן המשפט
|
5/10/08 06:55
|
|
13
|
|
הרחבת התקציב אסון
|
5/10/08 07:40
|
|
14
|
|
צדק
|
5/10/08 08:04
|
|
15
|
|
פרדי הגנן
|
5/10/08 08:14
|
|
16
|
|
שמעון ישראל
|
5/10/08 08:56
|
|
17
|
|
א.ל. רמת-גן
|
5/10/08 09:54
|
|
18
|
|
אזרח ותיק
|
5/10/08 16:15
|
|
החל משלהי 1989 החלו גלי עלייה מרוסיה ומארצות חבר העמים להתדפק על שערי הארץ, וחייבו את הממשלה להציע בדחיפות פתרונות מגורים ותעסוקה. לפתע הוברר כי לממשלה אין מדיניות קליטה ברורה, תוכניות המגירה שהכינה מיושנות, ונוצר חשש שתקבענה עובדות פיזיות (תשתית, שיכון ועוד) בניגוד למסורת התכנון הארצית והמחוזית המקובלת. כתוצאה מכך, נוצר צורך דחוף להכין תוכנית מתאר ארצית לקליטת העלייה ולתפרושת האוכלוסיה, לגבותה בקווי מדיניות תכנון ממשלתית ולהפקידה בידי צוות בין-תחומי. ואכן, בינואר 1993 אושרה תוכנית מתאר ארצית לקליטת עלייה, תפרושת אוכלוסיה ותעסוקה שנקראה תמ"א 31.
|
|
|
בארה"ב מתחוללת עכשיו מהפכה, לא פחות. הנשיא בוש, כשמאחוריו אדריכלי הכלכלה האמריקנית, נושא את דבריו לאומה ומסביר כי הוא עדיין נותר איש השוק החופשי, אך מבהיר כי האירועים הפיננסיים הפוקדים את המעצמה אינם מאפשרים לו ולעמיתיו שלא לתהות מחדש על כמה מהנחות היסוד של אמונתם; מה שמוביל אותו מיידית, לדאבון ליבה של אותה 'יד נעלמה', לפעולות הלאמה, מעורבות במשק, הגבלת צעדי הספקולנטים והחדרת תיקונים מתבקשים, וכל זאת כדי לשמור על ביטחונו הפנסיוני והביטוחי של הציבור. הדבר התרחש מיד. לא נדרשו לכך כמה עשורים או שנים של הרהור מחודש בפרדיגמה הכלכלית, זו שעימה מזוהים ממשל בוש, המפלגה הרפובליקנית ורוב רובה של הפילוסופיה החברתית האמריקנית. גם לא נדרשו אינסוף כנסים, מאמרים פובליציסטיים וחשיפה תקשורתית של עוד ועוד משפחות, פירמות, קהילות ופרטים שנותרו חסרי כל. מיידית. ממש מעורר השתאות - איזו נכונות מהירה להודות במוגבלותן של תפיסות; איזו נטייה לבצע תיקונים מיידיים למזעור נזקים ולהבטחת העתיד. וכאמור, אין אלה תיקונים שמסמנים זווית ראייה שולית שהוכחה כמזיקה. אלה הם תיקונים המשקפים הודאה בכך שפרדיגמות בסיסיות שהפכו במשך השנים לחלק מן הזהות האמריקנית - בעייתיות.
|
|
|
לאחרונה קיבלו כמה ראשי חוגים באוניברסיטה העברית בירושלים הודעה חסרת תקדים על קיצוץ בשיעור של 50%-75% מתקציבי חוגיהם. בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, למשל, קוצץ התקציב השנתי מכ-260 אלף שקלים (סכום זעום כשלעצמו) ל-70 אלף בערך.
|
|
|
רחוב יפו, שכיום לא נמנה עם שכיות החמדה של ירושלים, עלה באחרונה לכותרות כאשר החלו לפני זמן קצר בהנחת המסילה של הרכבת הקלה שאמורה לעבור ברחוב. כל דבר בירושלים בא לה בייסורים, והרכבת הקלה היא אבן ריחיים כבדה על צוואר תושביה. לא זו בלבד שבירת ישראל סובלת מחנק תעבורתי בשל הרחובות הצרים במרכזה של העיר, אלא כל אימת שמנהיג זר בא למקום או אדמו"ר מסתלק ממנה, העורקים הראשיים נסגרים. עכשיו נוספה הרכבת הקלה שבגינה מרכזה של רחוב יפו הפך לחפיר ענק שכמוהו לא ידענו מאז מלחמת העולם הראשונה. כפועל יוצא התחבורה כולה, לרבות הציבורית, הועברה בחלקה לרחובות צדדיים. העיר חנוקה - פשוטו כמשמעו.
|
|
|
כעבור למעלה משנתיים נוראות המסקנה ברורה: נועם שליט לא מתאים להיות אבא של חטוף. האיש מדבר ומתראייין בקצב מונוטוני, רך, חצי מתנצל, דיפלומטי, וכמי שלמעשה משלים עם יום ועוד יום ועוד יום שבו גלעד בנו נמק בשביו.
|
|
|
|