לנתק את הזרם

הממשל האמריקני מזרים לשווקים 700 מיליארד דולר - והם צונחים. ממשלת בריטניה מלאימה חלקית את הבנקים - והבורסות קורסות. הבנקים המרכזיים בכל העולם מפחיתים את הזרם - והבורסות ממשיכות בנפילתן החופשית. בקיצור: נראה ששום דבר לא יעצור את המפולת הזו. מי יודע מתי והיכן תיבלם, ומה יהיו הנזקים האדירים שייגרמו בדרך.

הגיע הזמן לנקוט את הצעד הדרסטי ביותר: להשעות את המסחר בבורסות. בעצם, כאשר חושבים על זה קצת יותר לעומק, זה פחות קיצוני מכפי שנראה.

התפיסה שעומדת בבסיס הפסקת המסחר ("מנתקי זרם") היא שיש מקרים בהם השוק אינו רציונלי ולכן יש להגן עליו מפני עצמו, או ליתר דיוק - להגן על המשקיעים מפני עצמם. כאשר מתחוללת פניקה, ברור שהרוב המכריע של פקודות המכירה אינן נובעות משיקול כלכלי אלא מאלמנטים פסיכולוגיים. חשובה ככל שתהיה הפסיכולוגיה בכלכלה בכלל ובשוקי ההון בפרט, אסור לתת לה להשתולל ולהפוך לפסיכוזה.

לאור זאת, קיימים מנגנונים של הפסקת מסחר בכל הבורסות המתקדמות. בוול סטריט הם הונהגו לאחר המפולת של אוקטובר 1987 (מה יש לחודש הזה שכל המפולות הגדולות מתנקזות אליו?), כאשר בתוך יום אחד איבד הדאו ג'ונס 24%. מאז נקבע, שירידה של 10% במדד המניות התעשייתיות תוביל להפסקת מסחר אוטומטית. אצלנו, למשל, ירידה של 8% במדד ת"א-25 מביאה להפסקה של 45 דקות, וירידה של 12% - להפסקת המסחר לאותו יום.

לפיכך, אם קיים מנגנון הנכנס לפעולה במקרה של ירידה יומית גדולה - קל וחומר שיש להכניסו לפעולה במקרה של קריסה מתמשכת, גם אם היא אינה מגיעה ביום ספציפי לסף שנקבע. נניח שוול סטריט הייתה יורדת יום אחד ב-10% והמסחר היה מופסק. למחרת היא הייתה עולה ב-2%, כלומר: הירידה נטו הייתה קצת יותר מ-8%. במקרה כזה, כאמור, הייתה הפסקת מסחר. אבל כאשר וול סטריט יורדת ב-5% ביום אחד, 6% למחרת ו-7% ביום הבא - כלום לא קורה ואנו מגיעים לירידה כוללת של כמעט 15%. ודאי שזה לא הגיוני ועומד בסתירה לאותה תפיסת יסוד של הגנה על המשקיעים.

ברמה הנקודתית של המשבר הנוכחי, השעיית המסחר תהיה התערבות הרבה יותר קטנה מאשר הלאמת בנקים, הזרמת כספים והורדת ריבית גלובלית. הצעדים שננקטו עד כה הם ארוכי טווח ומרובי השפעה על המשק העולמי כולו. העברת השליטה בחברת הביטוח הגדולה ביותר לידי ממשלת ארה"ב; הזרמות של מאות מיליארדי דולרים לשווקים; הורדת מחיר הכסף בכל רחבי העולם - לכל אלו יש השלכות שיורגשו עוד שנים רבות. השעיית המסחר, לעומת זאת, היא בסופו של דבר צעד טכני נקודתי.

עם זאת, מדובר בצעד רב חשיבות. את המצב בשוקי ההון כיום ניתן להמשיל לבאר נפט בוערת. כאשר נכשלים כל האמצעים הרגילים, אין ברירה אלא לפוצץ את הבאר כך שהריסותיה יחנקו את האש. לאחר מכן אפשר לשוב ולקדוח אותה, בזהירות מירבית. כך גם בבורסות: הצעדים הרגילים נכשלו; אין ברירה אלא לסגור את העסק ואז לפתוח אותו מחדש. ויש לזה תקדימים: אחרי 11 בספטמבר בארה"ב, במפולת המניות הבנקאיות אצלנו, בבורסת רוסיה בשבועות האחרונות.

השעיית המסחר צריכה להיעשות בתיאום בינלאומי, כדי לטפל בכל מוקדי התבערה בעת ובעונה אחת. זה לא קשה מדי לתיאום; אם אפשר להוריד את הריבית בכל העולם במהלך אחד, סגירת הבורסות היא עסק הרבה יותר פשוט. מבחינה טכנית, ניתן לבצעו באמצעות האיגוד הבינלאומי של רשויות ניירות הערך או בכל אמצעי אחר של תיאום בין משרדי האוצר.

ועוד הערה: בהחלט ראוי לשקול "הפסקת זרם" דומה גם במצב ההפוך, כאשר השווקים בכל העולם עולים בצורה חסרת יסוד. בסופו של דבר, העליות הללו הן שמובילות למפולות, ולכן צריך להגן על השוק מפני עצמו גם כאשר הוא נראה כאילו נטל מנת יתר של כדורי מרץ.