|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מלחמת יום הכיפורים: 35 שנה אחרי
|
כמעט בכל מלחמות ישראל הוכיח הפיקוד העליון, שאינו מבין בצבא, והכין את צה"ל רע למלחמה שפרצה ● צה"ל אינו כשיר להתמודד עם האתגר היחיד, המצדיק את קיומו: הגנה על מדינת ישראל ● חיילי צה"ל נשלחו לבצע תוכניות מטומטמות, שעלו דם רב, ולרוב לא הניבו כל תוצאה ● גולדה ועמיתיה ויורשיהם לא היו אחראים לאי-הפקת הלקחים ממלחמות ישראל, אלא דדו, קודמיו, יורשיו וכל עמיתיהם לפיקוד צה"ל לדורותיו ● כל מחדלי מלחמת יום הכיפורים נשנו בכל מלחמות ישראל מאז ועד היום
|
|
מאז מלחמת יום הכיפורים לא הופקו לקחים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
מספרים, שגנרל גרמני צפה על הסתערות החיילים הבריטיים במערכה בצרפת במלחמת העולם הראשונה, ואמר, "הם מסתערים כמו אריות".
ענה לו מפקדו, גנרל יותר בכיר: "נכון, אך מפקדים עליהם חמורים".
זה, כנראה, התנאי לפיקוד בצה"ל.
מלחמת יום הכיפורים הייתה פרי של טיפוח החמוריות בפיקוד העליון של הצבא. זאת בניגוד לכל מיני אגדות עירוניות, שנעות חופשי בשטח, ומספרות על מחדלים אלו ואחרים. כמעט בכל מלחמות ישראל הוכיח הפיקוד העליון, שאינו מבין בצבא, והכין את צה"ל רע למלחמה שפרצה - למרות שמיטב בנינו ומיטב הוננו נמסרו לו כמעט ללא כל בקרה (ואולי בגלל זה!).
החיילים הגיעו למלחמה לא-מאומנים ולא-מצוידים. הם גויסו לצבא, שלא היו לו אמצעי לחימה מתאימים למשימותיו ולמתאר הלחימה, ופעל לאור תוכניות הזויות. הם גויסו לצבא, שנבנה עקום; ולכן, לא היה כשיר להתמודד עם האתגר היחיד, המצדיק את קיומו: הגנה על מדינת ישראל.
תורת הלחימה הייתה כושלת בתשרי תשל"ד - כמו המודיעין, שלא סיפק מידע וידיעות, וכמו התחזוקה, שלא פעלה. מבנה הצבא היה משובש, ולא אִפשר לו לפעול כהלכה.
והעיקר - החיילים נשלחו לבצע תוכניות מטומטמות, שעלו דם רב, ולרוב לא הניבו כל תוצאה, אלא רק גרמו שכול.
בלמנו את המצרים רק כשהחליטו לעצור (לפי תוכניתם!) ליד כביש החת"ם (כעשרה ק"מ מזרחית לתעלה). ארמיה 2 נותרה שם כמעט ללא הפרעה עד להפסקת-האש.
בלמנו את הסורים, שתוכניתם הייתה לתפוס אך ורק מדרס-רגל ברמת הגולן, ולא לעבור את הירדן מערבה.
היינו ליד קהיר, וברחנו משם - עד למ"מ האחרון בציר "פילדלפי". היינו ליד דמשק, וגם משם נמלטנו - כי הפסדנו (הובסנו! נוצחנו! נכשלנו!) במלחמה על-ידי אויב, שזלזלנו בו, ועשה לנו תרגיל מטומטם, שילד בגנון היה מגלה.
לא בכדי הדיחה ועדת אגרנט את הרמטכ"ל דוד אלעזר. כמו קודמיו בתפקיד וכמו יורשיו - דדו היה אחראי לאי-הכנת צה"ל למלחמה ולתפקודו הלקוי. לא גולדה מאיר, ראש הממשלה (שהייתה די סנילית וחולה אנושה בסרטן), לא השר ישראל גלילי ואפילו לא משה דיין, שר הביטחון, היו אחראים לבניין המשובש של צבאנו הכושל, אלא המטה הכללי לדורותיו. גולדה ועמיתיה ויורשיהם לא היו אחראים לאי-הפקת הלקחים ממלחמות ישראל, אלא דדו, קודמיו, יורשיו וכל עמיתיהם לפיקוד צה"ל לדורותיו.
צה"ל הגדול והנורא כשל במלחמת יום הכיפורים (לא בפעם הראשונה), ומאז לא קם מהקרשים. חטף נוק-אאוט, והוא מתגלגל על הקרקע ומתבוסס בדמנו, בדם אבותינו, בדם אחינו ובדם ילדינו.
ומי שחושב, שהפקנו לקחים - מעט מחובתנו לנופלים ולחבריהם לנשק - טועה ומטעה. כל מחדלי צה"ל בשנות השישים נשנו במלחמת יום הכיפורים, וכל מחדלי מלחמת יום הכיפורים נשנו בכל מלחמות ישראל מאז ועד היום. לא נלמד דבר, ולא תוקן דבר.
|
|
גילוי נאות: המחבר שירת 189 יום בשמ"פ בגולן במלחמת יום הכיפורים, והשתחרר באסרו-חג פסח תשל"ד כשבידו מתנה מצבאנו הנפלא: צו מילואים, שקרא לו ולחבריו לגדוד לעוד חודשיים שמ"פ.
|
|
| תאריך:
|
10/10/2008
|
|
|
עודכן:
|
10/10/2008
|
|
אביתר בן-צדף
|
|
מלחמת יום הכיפורים: 35 שנה אחרי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אחד שיודע
|
11/10/08 15:44
|
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף
|
11/10/08 16:54
|
|
|
|
|
|
אחד שחושב שיודע
|
11/10/08 18:50
|
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף
|
11/10/08 19:27
|
|
|
|
|
|
אחד שלא יודע
|
12/10/08 00:43
|
|
|
עם צאת הצום, קיבלנו את הידיעה כי בחג היו פרעות בעכו.
|
|
|
|
|
במשך כל השנים הורגלנו למו"מים קואליציוניים מתוקשרים באומר, ובתמונות – כולנו זוכרים את עו"ד נאמן, את עו"ד רם כספי, את מוטי זיסר ואת יורם ראב"ד ואחרים – אבל הפעם או שאין מו"מ או שהמו"מ הוא מו"מ חשאי – אולי בגלל השושאיסטיות המוסדית של ציפי ליבני. ואולי לא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הספר הלבן של המנדט, או בגלגולו האחרון, תוכנית ההתכנסות, נשאר בתוקף. תוכנית ההתכנסות לא מתה, היא חיה ונושמת ומדי פעם, כמו שחפת כרונית, מתבטאת בשיעול מדמם. יש לה נטייה מגונה להתבטא בחגים, כי אין כמו תוכנית התכנסות להסביר לעם היהודי שהוא איננו עם חופשי בארצו, אלא שבוי. שבוי של המנדט, שבוי של הספר הלבן, שבוי של החונטה שהשתלטה על השלטון באורח "דמוקרטי", ושבוי בידי אינטרסים העויינים את הריבונות היהודית בארץ ישראל.
|
|
|
|
|
דומה כי בעברית של ימינו, המאזין מרוכז בדברים, הוא מקשיב. לעומתו, השומע יכול לשמוע בלי לשים לב לדברים, בלי שיתפעל מהם, בלי שיפעלו בנפשו הזזה כלשהי. ככה זה בעברית, ואיך זה בלשון התורה? אנחנו שואלים כי פרשת השבוע שלנו פותחת במלה הַאֲזִינוּ וזהו גם שמה. (דברים לב) [א] הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי. בשנים קודמות עמדנו על כך שהַשָּׁמַיִם רומזים לרוחניות האדם בעוד הָאָרֶץ רומזת לגשמיותו, והבאנו על כך ציטוטים ממפרשי התורה. לא כל כך התייחסנו להבדל שבין האזנה לשמיעה וננסה לעשות זאת כעת בעזרת פסוקים מקבילים וכן מפרשים שונים. נתחיל בציטוט מרש"י:
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
