פגיעת הברק

הדברים הבאים בהארץ מהשבוע, יש בהם להעיד: ברק החליט ללכת על יצירת עימות.

"שר הביטחון אהוד ברק תומך בהוצאת צווי הרחקה, ואולי אף צווי מעצר מינהלי, לפעילי הימין הקיצוני המתעמתים עם כוחות צה"ל והמשטרה בגדה המערבית. ברק יכנס מחר דיון עם צמרת מערכת הביטחון והפרקליטות, על מצב אכיפת החוק בשטחים. בלשכת ברק אמרו אתמול שהוא מודע לקושי שצעדים כאלה מעמידים לפני מדינה דמוקרטית, אך ייתכן שלא יהיה מנוס מהם".

ברק, שהתראיין השבוע בקול ישראל, אמר כי הקללות שהמטירו מתנחלים על חיילים בעת פינוי המאחז ליד חברון, "חמורות מאוד. אנחנו פועלים כבר בימים האלה בכל הכוח כדי לרסן ולעצור - ביד ברזל, אם יצטרכו - את התופעות הללו. שם (חברון) זה דיבורים. במקרים אחרים זה מעשים, זה הרמת יד על חיילים ושוטרים".

הוא הוסיף: "יש פה אתגר למערכת הענישה שלנו. נדרשת פעולה תקיפה ללא פשרות. אנחנו הולכים להחמיר בענישת גורמים קיצוניים. מוכרחים לשכנע את שופטינו שלא מדובר בסתם הפרעה לעובד ציבור בביטוח הלאומי, אלא בניסיון לערער את מרות המדינה. אנשים כאלה צריכים להיכנס מאחורי סורג ובריח. אם לא תהיה ברירה, נצטרך לשכלל גם את השימוש בתקנות לשעת חירום".

ברק מזהה, זה תקופה ארוכה, את בתי המשפט כחוליה החלשה במאבק לאכיפת החוק בשטחים. בדיונים סגורים טוען שר הביטחון כי שופטים רבים מתייחסים בסלחנות למתנחלים הנוקטים אלימות כלפי אנשי כוחות הביטחון וכלפי שכניהם הפלשתינים. הדיון השבועי של "פורום השטחים" בראשות השר יוקדש מחר לאכיפת החוק. לצד ברק, ישתתפו בו גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ובכירי צה"ל והמשטרה". (הארץ)

אוייב העם

איננו באים פה להתווכח עם טיעוני ברק. מה שברור שהוא מנסה לדחוק את המתנחלים לפינה תוך יצירת סטנדרט חדש להם במערכת המשפט והאכיפה -"אוייב העם".

ממילא השופטים "לא מבינים", לדעת ברק, את הסיכון של הנוער המנסה ליישב את הגבעות החשופות וסכנתם הנוראה לבטחון המדינה, בעיקר של אלה המארגנים את העליות לקרקע ומורחקים משם בצווים מנדטוריים. מה עוד שאינם מקבלים את הגזרה בשלווה ורצים לביתו של מוציא הצווים להפגין במוצאי שבת דבר שמפר את שלוות שכניו ביישוב השקט - רעות.

לא ברק התחיל. לברק היה נוח לא לייצר עימות עד כה. אולם קפץ עליו רוגזו של השמאל האידיאולוגי שזיהה את חולשתו של ברק לקראת הבחירות - והוא דוחקו לפינה. את הטון נתן כרגיל יוסי שריד בשבוע האחרון במאמר תוקפני במיוחד שעשה מברק סמרטוט. אחרי כן, הופיע מאמר ראשי בהארץ ועוד טורים כמו של עקיבא אלדר ואחרים.

ברק נענה כעת לאתגר. הוא הרי צריך להוכיח לבני עדתו לעת התמודדות פוליטית את נאמנותנו השבטית ולכן הוא החליט לקראת הבחירות על שורה של מאחזים להורדה. הראשון שבהם - ביתו של נעם פדרמן, בסוברו בצדק - על-פי חוות דעת יועציו (נעם תיבון ואחרים - עוד נדבר עליהם) שהתגובה הציבורית של המתנחלים תהיה מינימלית כי מדובר באיש כ"ך.

באשר לעתיד? המתנחלים והציבור הלאומי יתרגלו לכך, פרוסה אחר פרוסה.

לעת הגיעו להצבעת הבוחר, ברק יוכל להציג לאנשיו בשמאל ולתוקפיו באותה עיתונות, חלקם ממומנים הרי על-ידי בעלי אינטרסים זרים, את רשימת הורדות המאחזים שביצע ואיך הצליח להוריד משם עשרות/מאות כולל משפחות עם ילדים והריסת רכושם. עימותים? הם רק יעזרו לו, בשלב הנוכחי ובתנאי שלא ייצאו משליטה.

תא"ל נעם תיבון - פוליטיקאי

לשמחה הזו קופצים חלקם בחדווה (חלקם גם באונס), כמה קצינים ואנשי פרקליטות. מהם נזכיר לשלילה את אלוף שמני שאת שיעוריו הפוליטיים קיבל כשהתחכך בחצרו של רוה"מ, תא"ל נעם תיבון מקיבוץ מעלה החמישה - מפקד יו"ש כיום שהינו יותר פוליטיקאי מאיש צבא. ושי ניצן הבלתי נלאה, סגן היועץ המשפטי שהחליט כמו יונתן בשיא, אלעזר שטרן ועוד אנשי שמאל דתי לחנך מחדש את חבריהם לישיבה/הסניף תוך שימוש במשרותיהם.

האות אומנם ניתן במערכת הארץ וידיעות אחרונות (השבת האחרונה) בכתבת השטנה, אולם הרצים כבר יצאו דחופים ממשרד הביטחון ופרקליטות המדינה והדת ניתנה ביחידות היס"ם ומג"ב.

מה עושים?

אלה שנבחרו על-ידי הציבור הציוני לאומי ודתי לנהל עבורו את הפוליטיקה, צריכים להבהיר למי מאלה בדרגי השלטון והצבא שאינם להוטים על הקרב עם המחנה הלאומי והמתנחלים - ויש כאלה, שלא ראוי ולא כדאי ליצור אווירת עימות רק בכדי לשרת את ברק. הוא הרי יילך בסופו של יום. צריך להזהיר מפני חוסר אחריותו לעיתים שגובלת בקיצוניות, ולהצביע על הנסיגה השערורייתית מלבנון, כדוגמא. האיש נכנע שם ללחץ הציבורי ל-4 אמהות ולתקשורת וייצר את ה"אחרי המבול" שהדיו הכואבים התגלגלו אלינו במלחמת לבנון השנייה. אסור לתת לו לייצר שנית מצבי סיכון קיצוניים.

ולאלה שלהוטים בממסד על הקרב האידיאולוגי כדאי לומר: "קלטנו אתכם, זיהינו את הכיוון והמטרות. לא כדאי לכם ולנו ליצור עוד נתק ועוד אווירת מלחמה. בעוד כמה חודשים הרי עלול להתחלף שלטון... לא לעולם חוסן... מה עוד שתהיה אווירה אחרת וכל מה שתעשו כעת ממילא לא אפקטיבי והדבר היחיד שתשאירו אחריכם היא אדמה חרוכה".

צריך כמובן למצוא את כל ההסברים והנימוקים למה אדמה חרוכה לא משתלמת גם להם ובמקום יצירת עימות כדאי להם להנמיך את גובה הלהבות. חלקם אולי מסוגלים להשתכנע.

האם יהיו גורמים שירימו את הכפפה למהלך שמצריך התמסרות?! ראשי המועצות עסוקים הרי בבחירות, ח"כים כנ"ל.

לכן זו עת הרבנים, המחנכים ואנשי הצבא במיל. על דרגותיהם.

ואולי הפוליטיקאים כן יכנסו לסוגיה?!

הרי הרצים לצמרת יכולים הרי להפוך עניין זה של מניעת עימותים ושנאת אחים לאג'נדה פוליטית, לא כן?!

ועדיין לא דיברנו על מכוני פיוס למיניהם, שמתפרנסים מכך אלא אם כן אני נאיבי והם באים תמיד בניסיונות הפיוס אחרי שפעלו נגד המתיישבים, כשתפקידם בעצם "להרגיע את המתיישבים" למען לא יגיבו ולא יתקוממו נגד העוול, תוך קבלת הגזרות באהבה.