ההכרעה בידי תושבי חיפה וירושלים

ביום שלישי (11.11.08) יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. אלפי אישים הציגו מועמדות ליותר מ-250 רשויות. הקרבות הגדולים והמרתקים נראים, מטבע הדברים, בערים הגדולות. בתל אביב נראה מובטח נצחונו של ראש העיר רון חולדאי.

בשתי הערים הגדולות הבאות - ירושלים וחיפה, הקרב פתוח. המבחן הגדול עתה הוא של תושבי ערים אלה. השאלה למי ייתנו את קולם תכריע האם מבינים הם את המצב לאשורו והאם יטו כתף כדי לשפר את איכות חייהם בעירם-הם.

המאבק בשתי הערים הינו מרתק. בירושלים הוא נסוב סביב ניר ברקת ומאיר פרוש. הראשון - יזם היי-טק שהתעשר והחליט להקדיש את זמנו ומרצו לקהילה ולהאיר חלקים מירושלים גם בשבתות וחגים; השני - עסקן פוליטי-חרדי שמבקש לכבות את האור גם במקומות הבודדים שפתוחים בשבתות; הראשון - מבקש לעצור הגירה ולעודד צעירים חילונים להתגורר בירושלים; השני - מבקש לסגור עוד ועוד רחובות לתנועה בשבת, דבר העלול להאיץ עוד יותר את הנטישה שהחלה.

המאבק בחיפה חריף עוד יותר. המועמד הבולט - מלבד יונה יהב המכהן בראשות העיר - הוא ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, מי שכיהן עד לא מכבר כיועצו המיוחד של מבקר המדינה. בורבסקי מכיר היטב את העיר, צרכיה ורבים-רבים מתושביה. בעיני רבים הוא נחשב כמועמד המועדף והראוי ביותר: בשל ניסיונו הרב הוא יידע כיצד לצמצם את הפשיעה באזור, הוא עמד בראש מערכות גדולות וניחן ביכולת ניהולית, והוא אינו מעורבב באופן חשוד עם בעלי הון ושררה.

גם בעיני הח"מ, אגב, בורבסקי הוא מועמד מבטיח. הוא איש נכון במקום הנכון כדי לטהר את העיר האדומה משחיתות ציבורית. הכרתיו בזמן עבודתו במשרד מבקר המדינה. הוא גילה אומץ לב ציבורי נדיר כשלא נמנע ולא נרתע מבדיקת פרשות השחיתות של אולמרט, כשאלה הובאו בפניו, וזאת על-אף התקשורת המגמתית שתמכה באולמרט, ולמרות שהיועמ"ש, הפרקליטות והמשטרה לקו אותה עת בשיתוק. נכון לומר כי אלמלא בורובסקי - בגיבוי מלא של המבקר, לא היה נאלץ היועמ"ש מני מזוז להורות על פתיחת חקירות פליליות נגד אולמרט, ואנו, אזרחי ישראל, היינו לכודים עוד שנים בידי ראש ממשלה מושחת.

ראש העיר הנוכחי, יונה יהב, מתמודד שוב על ראשות העיר. יהב, למי ששכח, היה קודם לכן עסקן בולט במפלגת העבודה. בשנות כהונתו כראש עיר הוא הספיק להסתבך בכמה וכמה פרשות פליליות. אחת הבולטות שבהן: פרשת החניונים בהם הנאשם המרכזי הוא ראובן גרוס. יונה יהב נחקר באזהרה ונחלץ בעור שיניו. הפרקליטות נמנעה מהגשת כתב אישום נגדו בנימוק להעדר ראיות מספיקות. אך הכתם נשאר, ועוד איך. וגם הראיות שבכל זאת התגלו לא איפשרו טיהורו.

זו אינה הפרשה היחידה שבה מסובך יהב. בחוצות העיר מסתובב מידע המצביע על מעשים בלתי כשרים מצדו, כולל בעניינים הנוגעים לעסקת מכירת החברה הכלכלית. מידע פרטני בנושא הועבר אל מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, ובדיקת הנושא כבר החלה.

לו היה מדובר רק במגבלות של טוהר מידות, ניחא. בישראל מכהנים ומעפילים רבים ורעים גם כאשר בגדם מוכתם. אלא שאין הדבר מסתכם בזאת. כי זאת יש לדעת: חיפה סובלת מהגירה של צעירים אל המרכז; חיפה העיר סובלת גם מבעיות קשות של תעסוקה; יזמים רבים נמנעים מפתיחת מפעלים באזור בגלל עיכובים בירוקרטיים; הזיהום בעיר הולך וגואה, והנהלת העיר חיפה, ובראשה יונה יהב, אינה משתמשת די הצורך בכלים העומדים לרשותה ואינה מגוננת כדבעי על תושבי העיר. תופעות שליליות אלה נוגסות בסיכוייו של יונה יהב לנצח גם הפעם. ההכרעה נתונה, כמובן, בידי תושבי חיפה.