עופרת יצוקה 1

בהנחה (שאני מפקפק בה), שההנהגה אכן רוצה לבער את הרע מרצועת עזה, מדברים כעת על מלחמה ללא מגבלת זמן – עוד חזון תעתועים אופייני לישראל.

בכל מלחמות ישראל הצלחנו להתעלם משעון-החול המדיני, והופתענו...

כרגע עסוק העולם בהכנות לקבל את פניו של סנטה קלאוס ובמילוי גרביים, כדי לתלותם על עצי האשוח. כשיפורקו האשוחים, ותקופל התאורה הססגונית, וייאכלו שאריות תרנגול-ההודו הממולא ושאר מעדני ראש השנה הנוצרי – בערך בעוד שבוע – יחזרו כולם לעבודה סדירה, ודבר ראשון על הבוקר, יפסיקו את מבצע "עופרת יצוקה" של היהודים.

ראשונים יגיחו לכאן הצבועים מ-BBC, NPR ושאר ארגוני תקשורת, ויפרסו לנו את ניידותיהם, ויבכו על מר-גורלם של העזתים המסכנים. הם מעולם לא סיפרו על המתגוררים באזור חוטף-עזה, כיוון שיהודי מוכה, פצוע, או הרוג אינו עושה סיפור עיתונאי טוב (וממשלת ישראל עושה הכל בכל מאודה, כדי שהסיפור לא יעבור. עיינו באגדות מוחמד א-דורה).²

במקביל תטוס שרת החוץ לבני לכל רחבי העולם, ותביא לנו במו ידיה, אחרי מאמץ קשה ותרגילי הקרבה מופלאים, נייר דמוי-החלטה 1701 – כלומר, אינו שוֹוה אפילו לצור על-פי צלוחיתה.³

(מאמר ראשון בסדרה)

1. מבצע "יהונתן" לחילוץ החטופים מאנטבה, ביולי 1976, יצא לדרך כמבצע "כדור הרעם". זה השם השני, שבחר כביכול המחשב הצה"לי – כיוון שתא"ל דן שומרון, קצין חי"ר וצנחנים ראשי דאז, שפיקד על הפעולה, סירב לקבל את השם הראשון, שבחר המחשב: מבצע "גל אפר". (גילוי נאות: זה היה מהסקופים, שפרסמתי פעם בבמחנה).
2. משרד החוץ והממסד הציוני והישראלי לוחמים משום-מה בפיליפ קרסנטי – יהודי צרפתי, שנשא כמעט לבדו את עול ההוכחה, שסיפור א-דורה בדוי – עד לניצחון על רשת הטלוויזיה פראנס 2.
3. בבא קמא מ"ט, עמוד ב'. ויש הקוראים לנייר כזה, "נייר ל'אשר יצר' (אשר יצר צעטעל)".

ההיגיון אומר, שהיו צריכים לפעול עוד לפני שמונה שנים, ולא לתת לפצע הקטן להסתאב, ולהעלות מוגלה עד שהפך לכיב ענק. אלא שבאסטרטגיה של אריאל שרון לנגב המערבי לא היה ערך – או, ליתר דיוק: כעומק החקירה (כאי היווני וכיו"ב), כן עומק העקירה.

לא היו צריכים לתת למחבלים לחפור מנהרות. לא היו צריכים לעזוב את ציר "פילדלפי"... הממשלה המושחתת והכושלת של שרון ושל יורשיו עברה על עוד הרבה לאווים – בנחישות וברגישות.

דרך אגב, עד היום לא השתכנעתי, שטוהר-מידות מנחה את עיכוב מערכת "נאוטילוס" במדבריות נוואדה ואת דחיית ההצעה הנדיבה של יצרניתה לפתח על חשבונה נגזרות ממנה, שיוכלו לאטום, ברמה גבוהה יחסית של אמינות, את שמי הארץ לפצצות מרגמה, לרקטות ולטילים. דרך אגב, על אזור הביטחון (Green Zone) בבגדד מגִנה מערכת וולקן-פאלאנקס. גם את אי-התקנתה בדרום אי אפשר להסביר בדרך תקינה. כאשר יסתיים אי פעם, אם בכלל, פיתוח מערכת "כיפת ברזל" – היא לא תגן מפני פצצות מרגמה, רקטות וטילים, שיירו מטווח של פחות מ-4.5 ק"מ. כלומר, היא תחייב למגן את הבתים. ואם ישופרו – נצטרך מיגון נוסף – וחוזר חלילה.

כשם שהפוגרום ביהודים, תושבי "בית השלום" בחברון, לא הונחה משיקולים של שוויון בפני החוק – כפי שניסה ברק להסביר, אלא מהפריימריז ב"עבודה" – כך גם המרוויח לכאורה מ"עופרת יצוקה" לא יהיה, בטווח הקצר, האזרח הישראלי, אלא האיש הדשן ממגדלי אקירוב. זה, כמובן, רק אם יצליח המבצע (ראו להלן).

פחות מחמישים יום מפרידים בינינו לבין הבחירות, ואולי יצליח ברק לדוג במים העכורים. (ובאותה ההזדמנות יאספו לו קבלני קולותיו קולות אבודים במגזר הערבי). אלא שזה הימור גדול מידי, כיוון שהשמאל הקיצוני יתנכר לו, וערביי ישראל כבר כועסים. כנראה, יצטרך למנות ועדת אור 2 במטרה ללקק את פצעיהם ועוד כמה דברים. אבל מה זה חוטם חום לעומת הסיכוי לא לצאת מהבחירות עם תוצאה חד-ספרתית, שהרוויח בעמל רב וביושר?!

ממשלת הכישלון של אולמרט שיגרה את צה"ל למלחמת לבנון 2, כשבידיו הנחיות – מטרות מלחמה – בלתי-אפשריות. לפחות, אולמרט הבין זאת הפעם, והיעדים מוגבלים.

האם ניתן לחסל מרחוק – מהאוויר, או בארטילריה – את תשתית החמאס? כבר למדנו, שהתשובה שלילית, למרות שהרבה הגיגים ישראלים נכתבו בידי "טובי" הנוער. זה לא עבד מעולם (עיינו במבצעים הכושלים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם" ובמלחמה המפוארת לפני שלוש שנים); וכנראה, גם לא יעבוד לעולם. יתר על כן, תשתית חמאס – כולל מפקדותיו – הן גוף חמקמק ואמורפי, שקשה מאוד לפגוע בו, כיוון שכמעט אין לו חתימה. מפקדת חמאס נמצאת בדמשק הבטוחה, ומשם מועברות הוראות בכל מיני דרכי קשר סופר-מודרניות לפעילים הממודרים. בלשון החוקרים, זה מבנה ארגוני מטריציוני (בניגוד למבנה הירארכי-פירמידלי), שיש בו הרבה כפילויות. לכן, קשה מאוד להשמיד את חמאס – גם אם יפגעו פה ושם בפעיליו המרכזיים.

כדי להצמית את חמאס צריכים להיכנס לשטח, ולאסוף כל פעיל, או חשוד בפעילות. עד אז צריך לפגוע בתשתית התקשורת של חמאס. הארגון טעה, וסילק מרצועת עזה את כתבי החוץ. כרגע, יש שם רק מקומיים, ואת כולם צריכים להכניס לבנק המטרות – כמו אנטנות, בתי-דפוס, תחנות טלוויזיה ותחנות רדיו.

אם כוונת המבצע אכן לנקות את הרצועה – אין מנוס מכניסה כואבת (כמו ב"חומת מגן") לשטח הרצועה; ואולי צריכים לתכנן את כיבושה מחדש.

כידוע, אין לי אמון ביכולתה של ההנהגה הצבאית-ביטחונית לקבל את ההחלטות הנכונות. ולדעתי, בשלוש השנים האחרונות ביזבז צה"ל זמן, המון זיעה והון עתק על אימונים, שאינם רלוונטיים. כידוע, אני נמנה על מי שמפקפקים ביכולתו של צה"ל לדורותיו להפיק לקחים אמיתיים ממלחמותיו.

אם בכל אופן, אני טועה, יש להשמיד את כל התשתית, ויש מספיק לקחים היסטוריים – גם בעברית – ממלחמותינו וממלחמות של אחרים. כמו יבלית, כל שמץ קנה-שורש, שייוותר, יחולל לנו צרות איומות בעתיד. והרי בין כה וכה ישמיצו אותנו, ויגידו, שביצענו פשעי מלחמה. אז, לפחות, עשו את העבודה כנדרש! שמונה שנים של פארטאץ' ועשרים שנות התבוססות בבוץ הלבנוני לימדו, שאין מקצי שיפורים. אם לא תיעשה העבודה כיאות...

יתר על כן, אם לא תהיה שליטה טובה בשטח רצועת עזה (לפחות, ברמה, שיצרה "חומת מגן" ביהודה ובשומרון) – אין שום בעיה להחדיר מחדש פעילים, מפקדים ואמצעי לחימה, ולבנות מחדש את תאי חמא"ס, שירדו לתרדמה, אך לא לתרדמת. וחוזר חלילה ...

בסיכומו של דבר, "עופרת יצוקה" הוא פעולת/מבצע תגמול, ואסור לטוות יותר מדי תקוות עליו לבדו. בעיקרון, התגובה הצפויה של חמא"ס תהיה צלילה עמוקה, עד יעבור זעם, וכבר נפרצה גדר הגבול בין רצועת עזה לבין סיני. במקום אחר, קראתי לזה, "טכניקה של מעבר גל".