יחצ"נים שנאה להתקשט בהם

מי שמוסר את ההסברה של ענייני חיים ומוות בידי פרסומאים שבדרך כלל מסבירים מדוע משחת השיניים של הלקוח שלהם טובה יותר מזו של המתחרה, ויום לאחר מכן יכולים להסביר למה דווקא המשחה של המתחרה טובה יותר, כי בינתיים הוא הפך להיות לקוח שלהם, והלקוח שלהם הפך להיות לקוח לשעבר - שלא יתפלא אחר כך שמתייחסים להסברים שלו כאל סיסמאות ריקות מתוכן. יש להן נשא, אבל אין להן נשוא.

מי שחושב שמי שמוכר ביום-יום טלוויזיות או מיקסרים, יידע לשווק טוב גם השלכת אלפי טונות של חומר נפץ ארוז בפצצות על אוכלוסיה אזרחית, ויידע להסביר את ההיגיון שמאחורי אלימות בקנה מידה שרואים רק במלחמות הגדולות בהיסטוריה - שלא יתהה אחר כך היכן טעה.

מי שחושב שיחצ"ן שמשגר כדבר שבשגרה הודעות לעיתונות בעניין מינויים חדשים, או פס ייצור חדש, או תוצאות מצוינות של הרבעון האחרון של הקונגלומרט שהוא עובד בשבילו, יידע גם להציג לעולם באור חיובי ילדים כרותי איברים, שפוכי מעיים, ושלוליות דם - מביא על עצמו את הצרה.

מי שחושב שהשילוב של הפעלת יצרני מסרים של יחסי ציבור לצד סגירת המלחמה בפני התקשורת, והפיכתה לאירוע שהציבור בארץ ניזון בעניינו רק מתעמולה צבאית, בעוד שהעולם כולו ניזון בעניינו מדיווחים מחתרתיים ואמינים מהשטח - הוא שילוב מנצח, שלא יתפלא שהעולם כולו נגדו.

חומרי ניקוי להסרת הדם

אבל ככה זה פה. מדינת הפרטאצ'. מדינת השואו-אופ. מדינת הרייטינג. מדינת האח הגדול. המדינה של שפרה ובובליל. פה לא צריך להיות בקיא או אותנטי, או אמיתי, או יסודי, או כן. פה צריך להיות מי שהיה, או להיות בכותרות. אתה סלבריטי, אתה קיים. מי שהיה גנרל בצבא - מייד בטוחים שיהיה גם שר מצוין, או מנכ"ל. מי שעוסק בפרסום של מוצרי צריכה - הוא בוודאי גם הוגה דעות חד אבחנה שישכנע את העולם בצדקת דרכו של העם הנבחר.

מדינת ישראל, עם משרד חוץ של מקצוענים ותיקים שכבר מכירים את כל השטיקים הקיימים בהסברה הבינלאומית, עם דובר צה"ל, שלשם שינוי הוא גם עיתונאי ואיש תקשורת ותיק ומוערך, עם מערך ארגונים בינלאומיים ומוסדות המשוועים לעזור, רק שיתנו להם - הסוכנות היהודית, הליגה למניעת השמצה, ה-UJA, הקהילות היהודיות הפעילות בארה"ב ובאירופה - המדינה הזו, מתברר, זקוקה לשירותיו של היחצ"ן הלאומי, רני רהב, כדי להסביר את צדקת המבצע ואת מהלכיו, וגם כדי לצאת ממורקת ממוראות המלחמה. ואולי חומרי הניקוי שהפרסומאים מפרסמים בשגרה, יוכלו גם לכתמי הדם.

לא, לא מסביר מקצועי צריך להסביר

מדינת ישראל, תחת לחפש עלי תאנה מבית היוצר של מחלקות הקריאטיב במשרדי הפרסום ויחסי הציבור המובילים והמבהיקים, טוב הייתה עושה אם מטה ההסברה הלאומי שמשכנו במשרד ראש הממשלה בירושלים, היה מתייצב בחזית - ולא רק דובר צה"ל - ועוסק במה שהוא אמון עליו - הסברה לאומית.

רני רהב אינו יכול לעסוק בהסברה לאומית. לא כי הוא לא יודע לעשות את זה. מסבירים מקצועיים יכולים להסביר הכל. כמו שנהגים יכולים לנהוג בכל רכב, וכמו שנגרים יודעים לגלף רהיט מכל עץ. רני רהב לא יכול לעסוק בהסברה לאומית, כי זה לא המקום שלו, זו לא המשבצת שלו. להסביר את העם היהודי זו מורשת שמחייבת יותר עומק מלהסביר את שרי אריסון.

מי שצריך להסביר את המדינה הוא לא מסביר מקצועי, ומי שצריכים לקרוא לו באישון ליל למשרד ראש הממשלה, הם מי שמייצגים את המדינה, מי שעומדים בראשה, מי שמתיימרים להנהיג אותה, אלה ש"מסתכלים לאמת בעיניים", אלה שמייצגים "מנהיגות אחרת", ואלה שבטוחים שהם "מנהיגות חזקה", ולא יחצ"ני יוקרה, שנאה אומנם להתקשט בהם, אולם לא זה מקומם.