שתיקת נתניהו - ראויה

לפני מספר שבועות, פנו אלי נציגים מתוכנית טלוויזיה בעלת רייטינג גבוה, כדי שאשתתף בה, כמשתתף העיקרי.

[זו לא הפנייה הראשונה ולא היחידה – שנדחות על ידי].

השבתי בנימוס: "איני מעוניין".

התגובה הייתה: "אבל אתה ממש מתאים, כתבת ספר חשיבה בשם "מחשבתחילה" – ואתה מתאים לתוכנית!".

השבתי: "אין לי ספק שאני מתאים, אך איני מעוניין לככב בתוכנית בידור".

לא ויתרו: "תוכל להרוויח מזה הרבה כסף".

השבתי: "ובכל זאת, איני מעוניין".

הקריצה של התקשורת והרמיזה לכיוון ההנאות וההטבות הכרוכות בהיענות ובהתמסרות למרקע מעברו הסמוי, המסקרן, האפוף מסתורין, יוקרה ורייטינג – לא צריכות להשיח את הדעת מהמהות ומהדרך הנבחרת.

יש לי גם תעודה של קוסם (עם התמחות ב"טלפאתיה") – ולא עלה על דעתי מעולם להופיע ככזה.

אז אני מתאים... אלא שזה תנאי הכרחי - שאינו מספיק.

בנימין נתניהו נראה טוב במרקע, משכנע, חכם ורהוט מחשבה ודיבור, והוא ממש מתאים להתברג בתוכניות הטלוויזיה.

הכי כיף למפלגת התקשורת האוחזת בשלטר השידורים – זה לרדת עליו, להשפילו, לרדות בו, להטיח בו שקרים מבלי לאפשר לו להגיב עליהם, להיכנס לדבריו באמצע המשפט וללגלג עליו ועל דעותיו.

טוב עושה בנימין נתניהו שהוא מונע ממפלגת השמאל הקיצוני המכונה "התקשורת" (השלטת בטלוויזיה הישראלית) את התענוג הזה, ואף על-פי שהוא מתאים, ראוי שיימנע מהופעות מביכות בתקשורת כל עוד לא מובטח לו יחס מכובד, כמעט כמו היחס להם זוכים ראשי השמאל הקיצוני בישראל - כאהוד ברק, אהוד אולמרט, אחמד טיבי, ציפורה לבני ואחרים.

אין לי שמץ של ספק כי לו בנימין נתניהו היה מתפתה להיכנע להצעות התקשורת בעניין עימותים והופעות, והיה נעתר לבקשות ולהזמנות – הסקרים לגבי הליכוד היו צונחים בגלל שיקולים זרים, שבראשם אי ההבנה בציבור כי מי שמנווט את העימותים וההופעות הללו אינה תקשורת מאוזנת ואובייקטיבית, אלא מפלגת שמאל קיצונית במסווה של טלוויזיה ורדיו, שיש לה אינטרסים ברורים לפגוע במיוחד בנבחרים ובמוכשרים שבמפלגה היריבה.

לכן, במצב זה, בנימין נתניהו נוהג בתבונה – תבונה הבאה לידי ביטוי ולידי הוכחה במבחן התוצאה.