איך קורה שיש המון כיכרות בערים?
איך קורה שיותר ויותר עסקות טיעון נחתמות לאחרונה יותר מבעבר?
איך קורה שעיתונות מתכווצת בתפוצתה, ומנגד, שעשועי מציצנות (הישרדות / האח הגדול) צוברים רייטינג?
איך קורה שרייטינג החליף תרבות, איכות ועומק?
איך פוחת כאן במקומותינו ערך חיי אדם - עד כדי שאנס נענש ביתר חומרה מרוצח?
איך ממשל לא מיישם 75% מהחלטותיו שלו עצמו ושל קודמיו, ואין איש פוצה פה ומצפצף?
איך ייתכן שמחירי המזון כאן גבוהים לאין-שיעור ממדינות מערביות אחרות ואנחנו משלמים?
איך גו[נ]בים כאן מיסים גבוהים בממוצע עולמי וכולם נהנים לקנות "בלי" מע"מ?
סטייה חברתית בלתי נשלטת
תצפית של דקה על כיכר כלשהי תמחיש לנו שאין בה אבן שפה שתגדיר את הגבול בין הכיכר לכביש כפי שהיה וקיים במקומות אחרים, ושמרבית הנהגים עולים בגלגל גס על אבני הכיכר, ולמעשה, חורגים מתחום הכביש - ולא נשמע קול הרשות האוכפת בעניין.
תצפית של דקה על רמזור כלשהו בעיר מציגה תבנית נפוצה בה "הצהוב" כבר שייך לירוק ושאין בושה "לגנוב" רמזור אדום, ומעבר חציה כבר מזמן אינו שייך להולכי רגל.
מכאן -
שמדינה שסוללת במודע כיכרות חסרות אבן שפה - מזמינה נהגים לחצות קווים, ואם אין הרתעה גם ייקשה לאכוף ולהרשיע.
ממוצע עבירות לנפש בארצנו קיצוני יחסית, ומכאן הסטייה בהתנהלות התביעה הנאנסת "לגמור" תיקים בעסקות בהן פשע הופך משתלם כי אין משאבים לחקור.
האם שמעת לאחרונה על מישהו שהתלונן על גניבת רדיו מרכב או על גניבת אופניים?
בעידן בו סטייה חברתית לא נשלטת מושכת צופים למציצנות ברשות הרשות (ה-2) והפקות מקוריות נהיו "יקרות" ולא מחזירות השקעה - אין מי שישפיע על עובדי עגל הזהב ויעמידם על הסטייה שמביאה להתאבדות תרבותית.
ציקצוקי לשון לא ימנעו הרג ופגיעה בערך החיים ולא דיברתי על פגיעה בערכי איכות החיים כאן.