שירת הברבור של אולמרט

בישיבת ממשלה האחרונה בניצוחו של אהוד אולמרט, נראתה על פניו העצבות שבסיום תפקידו; בכניסה לתפקידו היה לו עוד שיער על ראשו וכעת הינו יוצא מתפקידו קרח לחלוטין.

אכן, ראש ממשלה בישראל הוא התפקיד הקשה ביותר כי אנו ארץ אוכלת מנהיגיה ועל כך יכול להעיד אהוד אולמרט עצמו. משום מה מספר רשויות הכריזו עליו מלחמת חורמה, החל ממבקר המדינה וכלה במר זליכה, אגב שני נושאים עליהם הם שמו את הדגש באובססיות רבה כמו: פרשת בנק לאומי והבית ברחוב כרמיה שנמצאו חסרי ראיות אבל התקשורת נטתה חסד רב למבקרים.

אילו מלחמות ישראל קודמות כמו "קדש" או "ששת הימים" ומבצעים אחרים היו נסרקים במסרקות ועדת וינגורד, ניתן להניח שפני ההיסטוריה היו שונים. ואולמרט למעשה צלח גם אותם חרף המשגים שעשה.

אין ספק שחרף הדימוי התקשורתי, יש גם טוב באיש - ויעידו על כך גם שרים גם שלא ממפלגתו. הוא משכיל, החלטי, בעל כשרון רב לשמר ולהנהיג קואליציה בלתי אפשרית, להתרועע בכבוד עם מנהיגי עולם, רהוט בדבריו ובהחלטותיו. מדינאי מעולה וחותר ללא לאות להסכמי שלום עם שכנינו, יודע לתמרן, תחמן אך גם איש חם ולבבי, למעשה אלה התכונות הדרושות לראש ממשלה. אז הוא גם נהנתן (ולמי אין חסרונות?).

מקומו בהחלט בסבב ראשי ממשלה שיהיו בעתיד ואני מקווה שייצא נקי מכל החשדות והוא יחזור. מדינת ישראל לא צריכה לוותר על מנהיגים כאלה.