|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התורה והמדבר - זיקה וקשר בל יינתק
|
דווקא במקום של "יובש", של חוסר מים, של חוסר חיות, התורה שנמשלה למים ניתנת לעם ש"עדיין חסר חיות". ודווקא שם, ניכרים בתורתנו הקדושה: אקטואליה, רלוונטיות ו"טריות מתמשכת ונצחית"
|
פרשת השבוע, פרשת "במדבר", פותחת את החומש הרביעי ומספר פסוקיה הוא קנ"ט [וסימנך: "וילד זקונים קטן"]. אין בפרשה אף איזכור מצוותי. ברם, מגוון נושאים ועניינים כלולים בה כשהבולט ביניהם הוא המפקד הראשון של עם ישראל במדבר. טרמינולוגיית המילה מפקד משמעותה ספירה. ואכן, משה ואהרון התבקשו על-ידי הקב"ה לספור את הזכרים מבן 20 שנה ומעלה, מלבד שבט לוי עקב היותו "משרת בקודש" כעדותה של התורה: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל... כל יוצא צבא בישראל...".
אין זה המקום להרחיב ולפרט בנושאי הפרשה. אולם, מאמרנו יידון במשמעותו של הקשר הנצחי שבין "המדבר" - לכאורה, מצד אחד, ובין "תורת ישראל" - מן העבר השני. וזאת, משום שמבחינה טכנית, פרשת "במדבר" לעולם תחול בצמידות ובסמיכות לחג השבועות, חג מתן תורתנו. זכורני, ופעם אחת נשאלה שאלה בבית המדרש כהאיי גוונא: האם מקרה הוא שזמן קריאת הפרשה הפותחת בעיקר בסיפור קורותיו של עם ישראל במדבר יחול תדיר בסמיכות לחג המיוחד שהוא זמן מתן תורה? האם קיים קשר גומלין כלשהו בין נתינתה של התורה לעם ישראל דווקא במדבר? וכי לא היה כדאי ואולי אף רצוי היה לחכות עד אשר עם ישראל יגובש ויתגבש כעם ריבוני, איתן, חזק, בעל שלטון עצמי וריבוני ב"ארץ המובטחת" ושם לקבל את התורה?!
ונראה לנו לקבוע שאין זה במקרה סמיכות שני הזמנים. "סמיכות הזמנים" מלמדת על הזיקה, ובעיקר הזיקה הרוחנית שביניהם. עיון בערך המילוני "מדבר" מלמדנו שהמדבר הוא אזור צחיח ושומם, רוחות חמות ויבשות, קרינת שמש חזקה, לחות נמוכה, עננות מועטת, שיעור התאדות גבוה, ובעיקר, כמות משקעים קטנה שאינה מספיקה להתפתחות צמחייה טבעית רציפה ו/או גידולים חקלאיים, כמו גם כמות המים במדבר דלה ביותר. החיים במדבר אינם "צפיחית בדבש". חיי המדבר קשים ולא נוחים. אי לזאת, מעטים הם בני האדם המתגוררים דרך קבע שם. המדבר הוא סמל של חוסר חיות.
לעומת זאת, התורה הקדושה שעליה כבר אמרו חז"ל בכמה דוכתי ש"הייתה אחת משלוש המתנות שהקב"ה נתן לעם ישראל" היא מקור החיות הרוחנית, כמו גם החיות הגשמית. התורה מסמלת את האנטי-תזה לכל מה שנכתב לעיל על אודות המדבר. ונתינתה במדבר, כחודשיים לאחר שעם ישראל יצא ממצרים, מן המקום שמסמל יותר מכל את "השממה והצייה הרוחנית" מוכיחה בעליל את "ראייתו הנצחית והאין סופית" של הקב"ה וכאילו המיזוג שבין המדבר והתורה בא ללמדך: שאין אלה "שני קוים מקבילים שלעולם לא ייפגשו", אלא, אלה הם אומנם שני ניגודים, אבל ניגודים המשלימים זה את זה. ואדרבה! מיזוגם ושילובם יחד, בכפיפה אחת, בהר סיני "הקטן והשפל שבהרים", יכול ללמדנו על דפוסי התנהגות של שפלות, ענווה ועוד.
התורה והמדבר אומנם עומדים "זה כנגד זה", אבל, בבחינת: "זה מול זה". ושניהם: זה וזה "דברי אלוהים חיים". התורה הקדושה היא "התורה של הקוסמוס", של היקום, של התבל, של "עולם ומלואו" והיא היסוד שעליו מושתת העולם, כמאמרם: "אלמלא תורה, לא נתקיימו שמיים וארץ" [פסחים ס"ח:]. כמו-כן, ניתן לקבוע שנתינת התורה במדבר ולא בארץ מוגדרת כמו למשל: ארץ ישראל ו/או כל ארץ אחרת מלמדת בצורה הנחרצת ביותר שהתורה נמצאת בכל מקום, בכל זמן נתון ולכל אדם. היא אינה מוגבלת ומתוחמת במקום מוגדר ולמקום מסויים ובוודאי לא למיגזר אנשים מרקע מסוים, ודו"ק.
תורתנו הקדושה היא במהותה חיות. חיות רוחנית, מטאפיזית אבל גם חיות גופנית, פיזית. ועדות ניצחת לכך הם פסוקי המקרא המספרים שהליכתו של עם ישראל במשך 40 שנה במדבר לא הושפעה כלל וכלל מן התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים שישנם למכביר במדבר, כעדות התורה [דברים ח', ב'-ד']: "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוהיך במדבר זה ארבעים שנה... ויאכילך את המן... שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה, זה ארבעים שנה". דווקא במקום של "יובש", של חוסר מים, של חוסר חיות, התורה שנמשלה למים [שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים"] ניתנת לעם ש"עדיין חסר חיות". ודווקא שם, ניכרים בתורתנו הקדושה: אקטואליה, רלוונטיות ו"טריות מתמשכת ונצחית".
|
| תאריך:
|
22/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2009
|
|
ד"ר מוטי גולן
|
|
התורה והמדבר - זיקה וקשר בל יינתק
|
|
לעת עתה עדיין לא ברור מה ייאמר בפגישה הקרובה בין ראש הממשלה נתניהו לבין נשיא ארה"ב. מה שכן ידוע, שנטיות הלב של שני המנהיגים שונות לחלוטין. לא רק בישראל התחלפה ממשלה אלא גם בארה"ב, אך דומה שבישראל עדיין ממשיכים לחשוב שבוש הוא הנשיא. המציאות חדשה ועמה יש להתמודד, לא בהתלהמות ולא בהצהרות חסרות טעם אלא בשום שכל.
|
|
|
|
|
פרשה זו נקראת תמיד לפני חג השבועות, זמן מתן תורתנו, ולכן ברור שהיא מהווה הכנה קרובה לקבלת התורה. מעניין לבדוק מה הקשר בין תוכנה של הפרשה ובין קבלת התורה. איזה מסר של הכנה מעבירים לנו הַמִּפְקָדים של שנים עשר השבטים, בהם נמנו כָּל-זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, ושל שבט לוי שנמנה בנפרד, כָּל-זָכָר מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה. את המפקד של שנים-עשר השבטים ערכו, על-פי ציווי ה', משה ואהרן בהשתתפותם הפעילה של שנים עשר נשיאי השבטים. במקרים אחרים משה הסתדר לבד, אז למה היו צריכים כאן את אהרן ואת נשיאי השבטים? למפקד זה מוקדש חלק נכבד מן הפרק הראשון בפרשה, כאשר הנוסח חוזר על עצמו כמעט מילה במילה לכל אחד משנים-עשר השבטים.
|
|
|
|
|
ה"פסטיבל" השנתי הסתיים. ארועי יום ירושלים, בירתנו המאוחדת לנצח חלפו. הרחובות נפתחו לתנועה, החיים בעיר חוזרים לשיגרה. עכשיו אפשר לרדת ממרומי ההצהרות והחגיגות למציאות האפורה, לעיר שרחובותיה אינם נקיים, לפקקי התנועה, לקשיי התחבורה, לבורות בכבישים, למערכת החינוך המקרטעת שהמשאבים המיועדים לה מתפצלים בין הזרמים: הממלכתי, החרדי, המסורתי ויש עוד.
|
|
|
|
|
לאחר שנים, שבהן היה יעד פופולרי לתיירות הפנים-אירופאית, ייפתח, לראשונה, במחצית חודש יולי הקרוב, אזור אגם קונסטנץ, גם לתיירות הישראלית. ליעד החדש ניתן יהיה להגיע בטיסות-שכר שבועיות, שינחתו בפרידריכסהפן, שבדרום-גרמניה. מחיר הטיסה יהיה זול ב-150 עד 200 דולר ממחירה של טיסה סדירה לציריך או למינכן, המרוחקות שעות אחדות מן היעד.
|
|
|
|
|
אין כל חדש בספר התקציב של השנה. מדי שנה מנסחים נערי האוצר גזירות דרקוניות כטקטיקה להתמודדות מול הדרישות של המשולש: ההסתדרות, הממשלה והכנסת, ומיתון דרישותיהן האולטימטיביות. בסופו של דבר הגזירות אינן עוברות את סף הממשלה או הכנסת, בעקבות התנגדות נחרצת של השרים או הח"כים.
|
|
|
|
|
