הבנת דוחות כספיים: מטבע פעילות ומטבע הצגה

מבוא

לפני כשבוע הגיעה אליי לתיבת הדואר פנייה מאנליסט מקומי התמה כיצד היכולת האינטלקטואליות שלו שנרכשה בשנות לימוד רבות באוניברסיטה ובהכשרה ייעודית בבית השקעות בו הוא עובד, אינה מספיקה בכדי לנתח בצורה ראויה דוחות כספיים של חברות רבות בבורסה בתל אביב ובייחוד דוחות של חברות המציגות את תוצאותיהן במט"ח ובש"ח.

מכיוון שכך, חברים יקרים נדון השבוע ב IAS 21 – (השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ) תקן חשבונאות בינלאומי נוסף מקבוצת כללי ה-IFRS לפיהם נערכים הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות ואחרות הכפופות לתקנות רשות ניירות ערך או לתקנות אחרות המחייבות הצגה בהתאם לכללים אלו. תקן שבבסיסו עומדות שתי הגדרות מהותיות – מטבע פעילות ומטבע הצגה, המחייבות משקיעים להבין את אופן קביעתן.


מהות התקן

בכדי להפשיט את מורכבות התקן, ננסה להציג את עיקריו בראשי פרקים:

מהו מטבע הפעילות? בהתאם לאחד מסעיפי התקן נקבע כי מטבע הפעילות של חברה, לפיו יערכו דוחותיה הכספיים, ייקבע כמטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועלת החברה. ומהי הסביבה הכלכלית העיקרית? הסביבה הראשית בה החברה מפיקה ומוציאה מזומנים. ואילו מזומנים? מזומנים במטבע אשר משפיע על מחירי מוצרי החברה ועליות החומרים והעבודה בחברה. הבנתם? לא נורא. בשביל זה יש את סעיפים בתקן המרחיבים ומפרטים את אופן קביעת מבחנים להגדרת מטבע הפעילות.

מהו מטבע ההצגה? בהתאם לסעיף אחר בתקן, מטבע ההצגה הוא המטבע בו מוצגים הדוחות הכספיים שנערכו כאמור בהתאם למטבע הפעילות של החברה. לפעמים מטבע הפעילות ומטבע ההצגה חד הם. אולם לפעמים לא. הבנתם? אז הבא וננסה להדגים.


דוגמאות ליישום התקן

הבה ניקח לדוגמה את חברת אלפא, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב. במסגרת פעילותה רוכשת החברה חומרי גלם בשקלים מספקים מקומיים, המשמשים כחלק מתהליך ייצור המנוהל על-ידי פועלים ישראלים המקבלים את שכרם בש"ח, שבסופו נמכרים לשוק המקומי מוצרי החברה בש"ח; חברה שבמידה ותקלע לקשיים כלכליים, תפנה לבנק מקומי בכדי לקבל מימון בשקלים לפעילותה. לא קשה להפנים שהשקל הוא מטבע הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועלת החברה. היות ומדובר בבורסה בתל אביב בה מחויבות כל החברות לקבוע את השקל כמטבע הצגה, אלא אם כן נקבע אחרת, יוצגו דוחותיה הכספיים לציבור בש"ח.

מנגד חברה ביתא נסחרת גם היא בבורסה בתל אביב, אולם בניגוד לאלפא, הנהלתה פועלת מארה"ב. מפעלי הייצור שלה בסין, משם גם נרכשים תמורת תשלום דולרי חומרי הגלם המשמשים את קווי הייצור שלה, בהם מיוצרים מוצרים הנמכרים בעיקר לשוק האמריקני. בהתאם למבחנים הקבועים בתקן האמור יקבע מטבע הפעילות שלה כדולר. באיזו מטבע יוצגו דוחותיה הכספיים? סביר להניח שחברה תקבע את הדולר כמטבע ההצגה שלה ותציג את דוחותיה הכספיים במט"ח, אולם היות והחברה נסחרת בבורסה בתל אביב, תחייב הרשות לניירות ערך את החברה להציג בנוסף דוחות מתורגמים לשקלים. ייתכן שהחברה תחליט להציג רק את הדוחות השקליים שלה, אולם אז נצטרך חדות עין בכדי להבין כי מדובר בדוחות שקליים מתורגמים לעברית ולא ערוכים בעברית.

אז מה הבעיה? ישאל הקורא הסביר. מתורגמים, ערוכים, דוח נוסף. בסופו של דבר אחת מציגה בש"ח ואחת בדולר מתורגם לש"ח. ואם הדולר הוא 4 ש"ח , אז היחס הוא ברור. ובכן, לא ולא. בניגוד למה שרוב קוראי הדוחות חושבים, אופן התרגום מדולר לש"ח של חברת ביתא הוא בהחלט לא הדוח הדולרי מתורגם לש"ח לפי שער המטבע ביום הצגת הדוחות הכספיים!!! אבל לכך נגיע בהמשך.

בניגוד לאלפא וביתא, חברות מסוג גמא הן מעט יותר מורכבות, ומסתבר שגם הרבה יותר נפוצות. יש חברות גמא שרוכשות חומרי גלם בשוק המקומי, אולם מוכרות את מוצריהן באירופה; יש כאלו הרוכשות את חומרי הגלם בחו"ל (בדולר, אירו או ין) אולם מוכרות את מוצריהן בארץ בש"ח. לחלקן קווי יצור בארץ ולחלקן בסין. חלקן רשומות בישראל , אבל חלקן בניו-יורק. חלק מהנהלות החברות יושבות בתל אביב, אבל חלקן בלונדון. חלקן מקבלות מימון מבנקים מקומיים וחלקן מבנקים בחו"ל. בקיצור, נוצרת כאן מטריצה אין סופית של מאפייני חברות שאף אחת אינה זהה לאחרת. מה הוא מטבע הפעילות של חברות אלו? והכל בהנחה שרוב הפעילות נעשית באמצעות החברה ולא באמצעות חברות בת וכמובן, שאף אחת מהן אינה חברה דואלית הנסחרת במקביל גם בבורסה נוספת.

בהתאם לתקן, במקרים בהם הסימנים אינם חד-משמעיים ומטבע הפעילות אינו ברור, הנהלת החברה היא זו הנדרשת לקבוע את מטבע הפעילות בהתאם לשיקול דעתה. וכשיש להנהלה שיקול דעת, הנושא הופך להיות מורכב. מאוד מורכב. משום שבבורסה המקומית נסחרות הרבה מאוד חברות שאתה יכול להישבע שפעילותן זהה, אולם למרות זאת כל אחת קבעה לעצמה מטבע פעילות אחר. ורבים מכם לא יודעים אולם הנתונים בדוחות מתורגמים לשקלים של חברה מסוג גמא שקבעה את מטבע הפעילות שלה כ $, שונים מהנתונים בדוחות שתציג חברה גמא שבחבה בשקל כמטבע הפעילות שלה, וזאת גם אם כל הפעולות הכספיות של שתי החברות לאורך השנה היו זהות לחלוטין.

אבל לפני שנרחיב בנושא, נציג לפניכם את חברות דלתא. חברות דלתא הן חברות דואליות הנסחרות בבורסה המקומית, אך במקביל גם בבורסות נוספות בעולם, לרוב בורסת הנאסד"ק. לפני שבכלל נדון בנושא מטבע הפעילות ומטבע ההצגה שלהן, חשוב לזכור שכללי ה-IFRS ובכלל זה 21 IAS כלל אינם חלים עליהן. חברות אלו מדווחות ומציגות את דוחותיהן הכספיים, ובכלל זה הדוחות בבורסה בתל אביב לפי כללי ה U. S GAAP - תקני חשבונאות ודיווח השונים בתכלית מתקני הדיווח והתקנים החשבונאיים הבינלאומיים שבהתאם להם נערכים הדוחות הכספיים של חברות לא דואליות.

אבל ראשית בואו ננסה לקבוע מהו מטבע הפעילות וההצגה שלהן. במידה והחברות האלו הן חברות אמריקניות לכל דבר הפועלות בארה"ב, הן כלל לא ידרשו להציג בבורסה בתל אביב את דוחותיהן בשקלים אלא רק בדולרים. אולם אם הן אינן חברות אמריקניות, הן ידרשו לתרגם את דוחותיהן במט"ח שהוצגו בבורסה בחו"ל לש"ח. איך ייעשה התרגום? בניגוד לחברה, ביתא המתרגמת את דוחותיה מדולר ושקל לפי תקן 21 IAS, חברת דלתא תתרגם את הדוחות בהתאם ל52 FAS המקביל האמריקני ל IAS 21 שספק אם יש במדינת ישראל יותר מ-52 איש שקראו אותו אי פעם.

מסובך? רק רגע. אנחנו רק בהתחלה. כי עוד לא דיברנו על חברות שיש להן מספר מטבעות פעילות, חברות הנסחרות במספר בורסות, חברות שפעילותן נעשית באמצעות חברות בת, ועוד ועוד.


סיכום ביניים

מדוע אנחנו בכלל דנים בכל המורכבות הזו, ומדוע עלינו להיות מוטרדים מכך שהמשקיע הסביר כלל לא מודע לכללים המסובכים האלו? הסיבה היא פשוטה. החלטת הנהלת החברה על מטבע הפעילות, יש בה בכדי להשפיע על אופן הצגת התוצאות לציבור, או יותר מדויק לומר: אופן הבנת התוצאות על-ידי הציבור. אולם בזה נעסוק במאמר הבא. עד אז, קראו פעם נוספת את המאמר, כי אפילו לי לקח הרבה זמן להבין אותו.