בכי התמלוגים - זעקת הסופרים

לאחרונה, גם בעקבות שבוע הספר העברי, נושא התמלוגים לסופרים עלה לכותרות ואכן מצבם המדכא של רוב הסופרים הוא בכי רע. הרי ידוע שמרבית הסופרים לא כותבים למטרות רווח, ניתן למנות את בעלי רבי-המכר על אצבעות שתי ידיים מקסימום, השאר כותבים לצורך חדוות היצירה וההנאה, ואם שפר עליהם גורלם הם גם מרוויחים משהו, אך לא ניתן לקרוא לזה פרנסה.

יש לדעת כי כתיבת ספר היא יצירה של מלאכה מתישה, שלעיתים אורכת גם מספר שנים והסופרים, במקום להוות בחשיבותם את ראש הפירמידה ביצירת הספרות ותרבות הקריאה בישראל, הם נמצאים בתחתית הסולם מבחינת התגמול, מעליהם מככבים המו"לים וההוצאות לאור, המפיקים, המפיצים וחנויות הספרים שעלותם כ-60% ממחיר הספר, ומהיתרה הסופרים מקבלים כתקבולים בין 10% ל-15% וזה עוד ברוטו לפני מס ולפני מבצעים והנחות שהם על-חשבון הסופרים כמובן. כך שבמקרה הטוב, נשארים להם כמה שקלים ספורים מכל ספר. אכן זה מאבק מתיש שידם של הסופרים ברוב המקרים היא על התחתונה.

הגיעה העת שהסופרים יקימו קול זעקה ומחאה וישבתו במשך שנה שלמה, ובתקופה זו לא ייכתב על ידם אף ספר, ממילא הם לא מרוויחים והבה נראה את כל המו"לים, המפיצים ובעלי החנויות מחזיקים מעמד, מסיימים את המלאי שברשותם ועומדים בהוצאות הקבועות, אולי אז יבינו שיש לשנות את כללי המשחק. ובינתיים, יכולים הסופרים לנוח, לתת הרצאות, לכתוב לעיתונות ולאינטרנט עד שהצדק יגיע.