אנשי שלטון עם הון עצמי

אנשי שלטון בעלי הון עצמי ושאינם תלויים באנשי ההון שמסביב הם תופעה נפוצה-חיובית בפוליטיקה העולמית, ויהיו חיוביים ורצויים בחברה ובפוליטיקה הישראלית.

להלן ארבע דוגמאות מהשנים האחרונות, של אנשי שלטון בעולם שהגיעו לפוליטיקה אחרי שעשו כסף רב, או שהגיעו עם כסף משפחתי. הכסף הפרטי שבבנק יוצר אנשי שלטון נקיים, שאינם נזקקים לחסדי אנשי ההון ומאפשר להם לתפקד ביעילות, בכבוד ובמסירות למען האזרחים אותם הם משרתים:

סילביו ברלוסקוני הגיע לפוליטיקה לאחר שבין גיל 20 לגיל 50 בחייו, עשה הון עצמי מרשים. התחיל מכלום וגדל כלכלית להיות האיש העשיר באיטליה. היום הוא ראש ממשלת איטליה בפעם השלישית ועם הטוב והרע שבאישיותו ובתפקודו, אין סכנה שיבקש לעצמו מעטפות כסף או שוחד מכל סוג בסגנון אנשי שלטון ישראלים מסוימים.

ארנולד שוורצנגר, מושל קליפורניה, הוא שחקן קולנוע מצליח לשעבר, שעשה הון פרטי ממשכורות עתק בהוליווד. בנוסף, הוא נשוי לבת משפחת שרייבר - אחת המשפחות העשירות בארה"ב, עם הון "ישן" וטוב. הוא נבחר כבר לקדנציה שנייה מכיוון שהוא לא מתעניין בטובות ההנאה הכספיות של שלטונו, אלא טורח לשרת את אזרחי המדינה ולהצליח בתפקיד. הוא לא ייקח שוחד ולא יקבל מעטפות.

מייקל בלומברג, מזה 7 שנים ראש העיר ניו-יורק (קדנציה שנייה), עשה הון עצמי כאיש עסקים רב-תבונה וכמייסד, בין השאר, של חברת התקשורת "בלומברג". אחר כך פנה לפוליטיקה. הוא ראש עיר מעולה המשדר מדי יום בערוץ הטלוויזיה של ניו-יורק מה נעשה בעיר בכל תחום שהוא, מתוך מחויבות עמוקה לאזרחי ניו-יורק. כל אזרח יכול לשמוע ולראות את בלומברג מפרט את הפעולות השונות של צוות עובדי העירייה בתחבורה, בחינוך, בתשתיות, בילדים, בנוער, בתרבות, בפיתוח ועוד, כולל פירוט חשבונות. ראש העיר מטפל בתלונות ופועל במסירות כלפי אזרחי העיר שבחרו בו. הוא לא יבקש לעצמו שוחד ומעטפות.

ג'ורג בוש הבן הוא נכדו של סנאטור רפובליקני ובנו של נשיא ארצות הברית, ג'ורג בוש האב, שהוא גם בעל חברות נפט בטקסס. הכסף המשפחתי נתן לג'ורג' בוש הבן נינוחות של עשיר-ישן בלי שהזדקק לקבל שוחד או מעטפות. ללא קשר להחלטות השונות שקיבל כבתפקידו כנשיא, יושרו לא מוטל בספק.

ובישראל, לו אנשים כמו דב לאוטמן, שעשה את הונו ביושר ובמקצועיות והוכיח את עצמו כאיש עשייה ללא רבב, או אנשים כגיל שוויד ויוסי ורדי, אנשי היי-טק בעלי הון שהוכיחו את עצמם בעשייה ובאישיות בלתי מתרברבת, היו פונים לפוליטיקה כהמשך לקריירה העסקית שלהם, היינו מקבלים קבוצה שלטונית בעלת פרופיל אחר: אנשי שלטון בעלי הון עצמי, פנויים לטפל בבעיות המדינה, בעלי כושר מסירות, מקצוענים, פטריוטים וישראלים נאמנים, היינו יכולים לישון בשקט. לא היינו רואים ממשלות עם שרים מיותרים החיים על חשבוננו מבלי להניד עפעף, לא היינו שומעים חדשות לבקרים על עוד איש שלטון חשוד במעילה ובהפרת אמונים, או על פורש מהשלטון כדי לעשות לביתו ולחזור לשלטון. היינו מקבלים אולי את הממשלה שכל עם מוסרי והגון ראוי לה, ותרבות השלטון העלובה הנוכחית הייתה נחסכת מאתנו.