מה שמאחורי ביטויי השגרה

אין זה סוד ש"הדשא של השכן ירוק יותר" וכל אחד גם יודע ש"לטנגו צריך שניים". גם צריך לדעת ש"לא מוכרחים לדחות למחר מה שניתן לדחות למחרתיים", וש"אם לא יועיל - לא יזיק".

עברית, מסתבר, היא שפה של קלישאות מתוחכמות ומפולפלות, המושמעות לנו, חדשות לבקרים, בתקשורת, בפוליטיקה, ברחוב ובספורט. הן ממלאות את חיינו, הגם שאיננו שמים בכלל לב למשמעותן ולמקורן האמיתי.

מי לא מכיר את הקלישאה הנדושה של "הכושי עשה את שלו - הכושי יכול ללכת"? אלא שרק מעטים יודעים כי היא שאולה, בעצם, מהמחזה "פייסקו", של המשורר הגרמני פרידריך שילר, ויש לה אפילו ואריאציה בעברית של משורר הפלמ"ח, חיים חפר: "כן, הכושי יכול כבר ללכת, כי הכושי עשה את שלו", שגם הפכה ללהיט ידוע של הזמנים ההם.

הכדור העגול

כל חובב-ספורט יודע, אומנם, ש"הכדור הוא עגול". הקלישאה הספורטיבית הנדושה הזאת היא, למעשה, ואריאציה של המושג "העולם הוא עגול" ויחד עימה גם שאולה מקלישאה אנגלית מקובלת.

הכל מודעים לעובדה ש"הכתובת הייתה על הקיר", אבל מי, באמת, יודע שמקור הביטוי בכתובת הארמית על הקיר, שמוזכרת בספר "דניאל", במשתה-כלשאצר? "מנא מנא תקל ופרסין", והיא נועדה להזהיר מכך שאלוהים עומד לשבור את מלכותו של בלשאצר.

הכל גם מודעים לכך ש"מה שבא בקלות - הולך בקלות". הכוונה, כמובן, לכסף, והביטוי שאול הן מן האנגלית והן מן היידית. ועל אותו עניין מצאנו, אפילו, ואריאציה של רש"י: "מי שלא טרח בממון - יקל בעיניו לאבדו".

הולך קלף

"אם הלך לך קלף - סימן שהצלחת". מקור הביטוי שאול, אומנם, ממשחק הקלפים, אבל מצא את דרכו מן היידית אל העברית.

אין חולק על כך ש"הדם סמיך ממים". הביטוי הזה הגיע אל העברית מן האנגלית עוד בימי הביניים, והוא נועד במקורו להגן על כבודם של קרובי המשפחה, אפילו אם חטאו.

אין גם ויכוח על שה"הדג מסריח מהראש". המקור היווני נועד לרמוז שהשחיתות צומחת מלמעלה; ומי לא מכיר את "אותה הגברת בשינוי האדרת"? - קלישאה עממית, שנועדה לציין ששום דבר לא השתנה, בעצם, מלבד המעטפת החיצונית, על משקל "סדנא דארעא חד הוא".

ההר ומוחמד

הפתגם העממי, "אורח לרגע רואה כל פגע", הוא קלישאה מתורגמת מן היידית וכמו במקור היא, אפילו, מחורזת בעברית על-ידי המשורר אברהם שלונסקי. הרעיון הוא שאדם זר, המבקר בביתנו, ולו לרגע, מזהה מייד את בעיות הבית ומצוקותיו.

זה ש"אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים" כבר הפך לכלל ידוע. הפתגם המתוחכם הזה שאול מן השפה הערבית ובמקור הוא נועד לרמוז על ניאופיו של השכן הקשיש עם אשתו הצעירה של השכן הצעיר.

ואחרון-אחרון חביב: "אם ההר לא בא אל מוחמד - מוחמד יבוא אל ההר". אביו הרוחני של האיסלאם האמין בכל ליבו שיעלה בידיו להזיז יום אחד את ההר אם רק יפציר בו לזוז. משההר בכל זאת לא זז, החליט מוחמד לעשות מעשה וללכת בעצמו אל ההר. מוסר ההשכל: אין מה להתעקש - אפשר גם לשנות תוכניות. וזו, בעצם, התורה כולה.