"עונת המלפפונים"? לא אצלנו!

בעגה העיתונאית מהלך לפניו שמו של ירח אוגוסט כחודש של "עונת המלפפונים", נטול כל ארועים דרמטיים. זוהי עת החופשות השנתיות לא רק של "עמך", אלא גם של הרשויות. חוץ מדיווחים שיגרתיים על תאונות, מעשי שוד ורצח, אין, בעצם, לעיתונות משהו חשוב לדווח בכותרותיהם.

הדברים אמורים, במפורש, בעולם הרחב. לא, חלילה, בישראל. זו, מסתבר, פשוט יוצאת-דופן. במדינה שמחזיקה, לאורך כל השנה, בשיא עולמי של כותרות דרמטיות, גם חודש אוגוסט הוא חודש של "אקשן" מלא והזירה בו לוהטת, ולא רק בשל חום השמש.

על-אף פגרות הכנסת ובתי המשפט, למרות "נדידת העמים" המאסיבית אל מעבר לים, לא חסרות במדיה הישראלית, גם בחודש הכביכול-משעמם הזה, כותרות שמנות ולוהטות.

הכל גועש

אז על מה, למען השם, המהומה הרבה? הרי על-פי המיתוס המקובל, מלחמות אינן פורצות בקיץ, ובכל זאת היו אצלנו לפחות שתיים כאלה במרוצת השנים האחרונות. גם בזירה הדתית יש באוגוסט מלחמות-שבת תדירות, ודווקא בחודש הזה עומד על הפרק פירוקה של מפלגת העבודה. גם על מערכת הבריאות נגזר להיות ב"היכון", והכל בשל אימתה של "שפעת החזירים" המתרגשת עלינו, דווקא בחודש שבו עולם הרפואה נוהג לצאת לחופשתו השנתית.

אפילו העיתונות הישראלית עצמה אינה שוקטת בחודש אוגוסט על שמריה. החינמון היומי "ישראל היום", למשל, דאג דווקא בעצם הימים האלה להרעיד את אמות הסיפים של מתחריו, "ידיעות" ומעריב, כשהודיע על היערכותו המיידית להוצאת גיליון סופשבוע גם מדי יום שישי ובכך לאיים על השניים.

אז נותר רק לקנא במדיה השווייצרית, שכמו בכל עונות השנה, גם בחודש אוגוסט אין בה שום כותרות בומבסטיות. חוץ מפה דיווח על שריפה ושם דיווח על גל-חום, שבו התושבים קופצים למזרקות, אין לשווייצרים משהו חשוב באמת לדווח. הלוואי עלינו!