קבלה בגרוש של פרחה שמצערת את נפש האר"י

המקובל האר"י הקדוש, הוא ר' יצחק לוריא זצ"ל, (ר"ת של האלוקי ר' יצחק)שחי בשנים: ה'רצ"ד (1534) - ה' באב ה'של"ב (1572) היה מחולל שיטה חדשה בגילוי סודות התורה (תורת ישראל נדרשת בארבע דרכים עיקריות המוכרת בר"ת פרד"ס = פשט, רמז, דרש, סוד) מה שאנו מכירים תורת הקבלה.

האר"י הקדוש היה קדוש במובן של חי חיי קדושה ופרישות, התרחק מפיתויי העולם הזה, ומנשים בפרט.

מדונה הפרחה, (ואין לזה שום קשר ליכולתה הבימתית מקצועית) שכל מהותה הוא גשמיות בהמית, פרובקטיביות זולה וממוסחרת, כל קשר בינה לצניעות, חיי צניעות, רחוק כרחוק מזרח ומערב.

מדונה הנ"ל, נתפסה ברשת בעלי ההון מחללי היהדות המקורית של מי שמכנה עצמו "הרב ברג" מ"המרכז לקבלה", אבל חי חיי הפקר (כתבות אודות התנהלותו המפוקפקת פורסמו בעבר גם בתקשורת הישראלית-זכורה פרשת החוט האדום והמים המבורכים העולים למאמיניו הון עתק) האדון ברג ובנו, השכילו בעורמה לפתות את הפתיה הזולה הזאת במסרים בגרוש על קבלה ומיסטיקה להמונים.

ועכשיו, בעת הגעתה לישראל לצורך הופעה, נזקקו לה ראשי המדינה וראשי עירייה, (בבחינת אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה) וליוו אותה במילוי כל גחמותיה.

הגחמה הכואבת ביותר, היא ההשתטחות על קברו של המקובל האלוקי, האר"י הקדוש, אשר ציערה את נשמתו.

אוי לנו כי ראשי עדה בישראל נתנו ידם לחילול קודש שכזה, אני הייתי רוצה לראות לו היה מעיז יהודי לבוא ולנשק את האבן הקדושה לאיסלאם במכה, או יהודי שלועס את "לחם הקודש" של האפיפיור בוותיקן.

אפשר, וצריך לכבד אמן שבא לבקר את ישראל, אך צריך וראוי לשים לו גבולות של מה מותר ורצוי ומה אסור.

נוהג עתיק יש במדינה והוא ראויה בעיני, להוביל כל אח"מ, לביקור ב "יד ושם", האם זה נעשה הפעם למדונה? התרפסות, אינה קוד של כבוד.