השתלבות עירק במרחב הערבי: טוב שכן קרוב?

ממשלת עירק נדרשת לפתח עד כמה שניתן תחושת זהות עירקית לאומית בתוך המרחב הערבי, ולהתוות מדיניות חוץ וביטחון חדשה. על-רקע העזיבה ההדרגתית של כוחות ארצות הברית משטחה, עירק תאלץ לאזן את קשריה עם אירן ממזרח ועם שכנותיה הערביות ממערב ומדרום. לאחרונה נדמה כי אל-מלכי עושה בדיוק זאת: הוא מעביר מסרים לאירן בדבר מעורבות היתר שלה בעירק ומדגיש, לאוזניים ערביות, את הצעדים בהם הוא נוקט לטובת הסונים. למרות מגמת ההתקרבות שתוארה לעיל, נותרו עדיין משקעים לא מבוטלים ביחסים שבין עירק לשכנותיה הערביות.

סוריה. למרות שהיחסים הדיפלומטיים בין המדינות חודשו ב-2006, התבססותם בסוריה, לאחר הפלת משטר סדאם, של אלמנטים בעת'יסטים, הימצאותם של מעל מיליון פליטים עירקיים על אדמתה והיותו של הגבול הסורי-עירקי "שער הכניסה" העיקרי של טרוריסטים לעירק, מעיבים על יחסי שתי המדינות. בעקבות הפיגועים הקשים ב-19 באוגוסט, החזירו שתי המדינות את שגריריהן והן נעזרות בתיווך חיצוני כדי להתגבר על המחלוקות. עירק דורשת להסגיר לידיה את מבצעי הפיגועים הנמצאים לטענתה בשטח סוריה ואילו האחרונה טוענת, כי על-ידי האשמתה, אל-מלכי מנסה להתחמק מאחריותו להידרדרות המצב הביטחוני. יתכן גם שאל-מלכי מנסה למנף את הלחץ האמריקני על סוריה במטרה "לסחוט" ממנה תמורות כגון אטימת הגבול המשותף. סוריה מצדה הועמדה במבוכה משום שהיא מבקשת להוכיח לארצות הברית כי היא עושה מאמצים למנוע כניסת מפגעים מתחומה לעירק.

ירדן. הממלכה התנגדה למלחמה ב-2003 אך גם היא העניקה סיוע שקט לאמריקנים. מאז, הירדנים מבקרים תדיר את מה שלטענתם היא דחיקה מתמשכת של הסונים לשוליים. אך בניגוד לשכנותיה האחרות של עירק, לירדן יכולת מוגבלת להתערב בענייניה הפנימיים של עירק והיא חוששת מהשפעת המצב בעירק על הפוליטיקה, הכלכלה והביטחון הלאומי הירדני. ירדן מנסה מאז 2007 לאטום את הגבול עם עירק כדי למנוע מפליטים, בעיקר חסרי כל, מלהצטרף לחצי מיליון הפליטים מעירק שכבר נמצאים בתחומה ומכבידים על כלכלתה.

כווית. גם מול כווית, שציינה לאחרונה 19 שנה לכיבוש העירקי, תלויות ועומדות מחלוקות בעיקר בכל האמור לסימון הגבול הבינלאומי (ושדות הנפט לאורכו) ושאלת הפיצויים שחייבת עירק לשלם על-פי החלטות האו"ם. בתחילת השנה, שר החוץ הכוויתי, אל-סבאח, ערך אומנם ביקור היסטורי בבגדד - ראשון של אישיות כוויתית בכירה מאז 1990 - אך כווית עדיין מסרבת, למרות בקשתה של שכנתה, למחוק או אף להפחית, את החוב העירקי.

סעודיה. היחסים בין המדינות מתוחים, למרות שאינטרסים חופפים הביאו לשיתוף פעולה בעיקר במשך מלחמת אירן-עירק. סעודיה, שאומנם התנגדה למלחמה ב-2003 העניקה לבסוף לארצות הברית סיוע "לוגיסטי" אך הפצירה בה מאז שלא לעזוב (בחופזה) את עירק. בראש מעייניה: מניעת גלישת הקונפליקט בעירק לתחומה, דאגה לאינטרסים הסונים וניסיון לבלום את השפעתה הגוברת של אירן בעירק. בטווח הארוך, סעודיה חוששת כי שיקומה של תעשיית הנפט בעירק יבוא על חשבון מעמדה כיצואנית נפט מובילה ושעירק תבנה מחדש את כוחה הצבאי ותשוב לאיים על מדינות המפרץ. מאז 2003 נמנעה סעודיה מהתערבות פוליטית או צבאית גלויה בענייניה של עירק, והיא מתמקדת בבניית מכשול ביטחוני לאורך גבולן המשותף ובהידוק המעקב אחר היוצאים מתחומה לעירק.