בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הצצה לעולמן של אסירות משוחררות
|
מחזה נוקב ומרגש ● ביקורת: 'לצאת מכאן' (בכורה, תיאטרון הספרייה)
|
מרגש ונוקב. המחזה 'לצאת מכאן', תאטרון הספרייה [צילום: חיים נוי]
|
|
|
|
|
"לצאת מכאן" הוא מחזה נוקב, טעון ומרגש, החושף בפנינו את סיפור חייה של אסירה משוחררת שעברה רודף אחריה וכיצד היא מנסה להתמודד עם המציאות הקיומית, האכזרית. המחזאית האמריקנית מרשה נורמן, זוכת פרס פוליצר, כתבה את המחזה ב-1977 ומאז הוא הוצג ברחבי העולם וגם הוסרט ב-1994. לוהקו בו דפנה דה-מורייה כארלין הבוגרת ואלן בורשטיין, הזכורה מקן הקוקייה, בתפקיד אמה של האסירה. הסרט לא זכה לאהדה רבה, אך כמחזה הוא נתקבל בביקורות טובות וגם הועלה מספר פעמים בעבר בישראל. זוהי הצגה מחודשת, לאחר שכבר הוצגה אשתקד בבית צבי ברמת גן (תיאטרון הספרייה הוא מיסודו של בית צבי). ארלין היא אישה צעירה שכל ילדותה חוותה ניכור והתעללות מינית ונפשית מהחברה וממשפחתה. עם שחרורה מהכלא היא מנסה להשתקם, אך עברה כ"ארלי" הצעירה אינו מניח לה, לופת אותה בכוח ומנסה לדרדר אותה שוב לעולם שממנו זה עתה חזרה. נורמן סיפרה כי המחזה נכתב בעקבות עבודתה כיועצת חינוכית במוסד לנערים קשי חינוך ומפגשיה עם נערה בת 13 שהייתה אלימה ביותר וסופה שהפכה לרוצחת שריצתה מאסר עולם. ההצגה מוצגת בדו מימד, כאשר ההווה והעבר מתערבבים זה עם זה ומשרטטים את סיפור חייה העגום של ארלי שרוצה להיות ארלין עם שחרורה. שתי הארליניות מציגות זו מול זו כשבתווך מופיעים כל האנשים שהקיפו אותה בתקופת הכלא, בית הספר, המוסד והחיים בדירה השכורה שמצאה עם שחרורה. נטע-לי סוקר מגלמת את ארלי האסירה, והילה ספורטס את ארלין, האסירה המשוחררת. נטע-לי סוקר מפגינה משחק דרמטי מעולה ואמין וזוכה לאהדת הקהל בייסוריה בעולם האפל בין כתלי הכלא שבו היא שרויה. הילה ספורטס מיטיבה לשחק ומגלמת בהצלחה את האסירה המשוחררת שרק רוצה להיקלט בעולם החדש, מחוץ לחומות. יניב הלפגוט בדמותו של קרל הסרסור הוא שחקן נפלא, שמציג בכישרון רב דמות מעוותת וקרימינלית, הזועקת בעצמה לעזרה. משחקו הוא חוויה. ליאור זוהר כקצין בית הסוהר המנסה לעגוב על ארלין, הוא שחקן מצוין שהצליח להעניק לתפקיד מימד מיוחד במינו, אמין ומרגש כאחד. יש לו כישרון רב. אסתי זקהיים כאמה של ארלין משחקת להפליא, מדגימה כישרון שופע ומוכיחה כי היא שחקנית עתירת ניסיון. היא יודעת להגיש משחק תיאטרלי שובה נפש, מלהטטת ביכולותיה עלי במה ומנציחה דמות של אמא מיוסרת וכואבת. נעה גורן כ"ממסד", דוברת ההצגה בדמותה של אחות רחמנייה היא נפלאה, יפה ומקסימה. לרגע חשבתי שאם תשיל את מדי האחות שלה, ותעטה עליה שמלה פרחונית, היא תפצח בטנגו סוער לחדוות הקהל. נועה משחקת בלבביות ובחן וברוב כשרון. רודריגו גונזלס כסוהר המניאק נראה כמו רודריגו גונזלס לחדוות הבנות באולם, אולם הוא בהחלט צולח את התפקיד כהלכה. הילה סורג'ון-פישר כשכנה רובי היא שחקנית מצוינת שמגלמת את התפקיד הקצר באורח משובח וכובש. דניאל סליצר כפסיכיאטר משחק כהלכה ובטוב טעם. גם שאר השחקנים - לירון אל-ידי כמנהלת בית הכלא ויובל טננבאום כנער במוסד לעבריינים - מגישים תפקיד צנוע, אך משוחק בחינניות. הבימוי של אילן שטרום המוכשר עשוי היטב, מציג את החוויה הדו מימדית של ההצגה באורח מקצועי ומשובח. ההצגה תחת שרביטו של שטרום קולחת ומלווה סצנות דרמטיות כואבות, לפעמים תרתי משמע, כאשר השחקניות סופגות חבטות ונפילות.
|
|
חיים נוי הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
תאריך:
|
15/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
15/09/2009
|
|
חיים נוי
|
הצצה לעולמן של אסירות משוחררות
|
|
"מהפכת אוקטובר" שהולידה את האימפריה הסובייטית, התרחשה בנובמבר 1917 - תאריך הצהרת בלפור שהולידה את המדינה היהודית. נהגנו להתגאות שבעוד המהפכה ההיא עברה מן העולם, זו שלנו פורחת. האומנם?
|
|
|
הסוגייה אשר הועלתה בעבר, לגבי ההחלטה באם כן או לא לגייס לתפקידים מסוכנים את בני משפחת השכול, עולה שוב, ואין לה כל בסיס מוסרי. אין גוף, ולטעמי גם לא האמהות, הזכאי לשלול מגברים או נשים צעירות את ההחלטה לגבי חייהם, או שאיפתם לגבי תפקידם בצבא.
|
|
|
בליל שבת לפני שבע שנים נרצחו בפיגוע בכרמי-צור אייל שורק ואשתו יעל. למחרת, כשהגיעו נציגי קצין העיר לבית הוריו של אייל בכפר-אדומים, אמרה להם האם שהם כנראה טועים, משום שכל ילדיה נמצאים השבת בבתיהם. "לא האמנתי שאסון כזה יתרחש דווקא בבית", אומרת רינה שורק. "אייל, לוחם ביחידת 'מגלן', השתתף בעשרות פעולות מסוכנות, ופתאום זה קרה בבית". זמן קצר אחר-כך היא נאלצה לעמוד בפני החלטה הרת-גורל הנוגעת לבנה הצעיר יותר, יותם, שהיה אז בתחילת הטירונות ויועד לשרת ביחידה קרבית. "שעה לאחר שהודיעו לנו על הרצח, הוא שאל אותי אם אחתום לו כדי שיוכל להמשיך בקרבי. עניתי ספונטנית שכן. דווקא בגלל הפיגוע, הבנתי שזה יכול לקרות בכל מקום".
|
|
|
בכל יום של תשעה באב ובכל יום זיכרון לשואה ולגבורה, וגם בשאר ימות השנה, אני תוהה ומהרהר באותה שאלה - שאלה גדולה מאוד בעיניי: מדוע קבעו חז"ל את הסיבות לאסונות שפקדו את עם ישראל בתשעה באב - חורבן הבית ראשון ושני - ברם לא הצליחו "לגלות" את הסיבה לשואה?
|
|
|
מערכת החינוך במדינת ישראל הולכת בכיוון הנכון כלפי מטה זה זמן רב. החינוך במדינת ישראל מידרדר זה שנים רבות, כאשר כל מה שנעשה במשך השנים זה לא ניסיון אמיתי להתמודד עם הבעיה אלא פתרונות של הונאה עצמית וניסיונות לסדר שתיראה טוב. זה התחיל בשינויים ובהתאמות של בחינות הבגרות כך שיותר ויותר תלמידים יצליחו בבחינות. לא תוספת שעות הוראה, לא שיפור שיטות הוראה, לא הכשרה נכונה של מורים והכנתם להוראה נכונה לקראת הוראה בכיתה של תלמידים הניגשים לבחינות בגרות. הכל נעשה בלהקל, בלסדר, בלהתאים, במקום להכין את המערכת ולשפרה, כך רמת ההוראה יורדת בכל שנה, רמת ההוראה מידרדרת, כך לא מקבלים מדענים ותלמידים אשר באמת מתאימים לקבלה לאוניברסיטה למקצועות המדעיים וההנדסיים.
|
|
|
|