התנהגותה של טורקיה כלפי ישראל איננה מפתיעה. השינוי כלפיה החל במבצע 'עופרת יצוקה' ונמשך עד היום. השיא שלו כעת הוא שידור סדרת טלוויזיה אנטי ישראלית ברשת הטלוויזיה הממלכתית הטורקית, אולם יכולות להתרחש עוד כמה הפתעות רעות מבחינתה של ישראל. ראש ממשלת טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, נשמע יותר ויותר כמו מנהיג החמאס ח'אלד משעל. אין פלא שמנהיגי החמאס חולמים להקים ברצועת עזה מדינה איסלאמית בדמותה של טורקיה.
לאחר שהאשים את ישראל בירי פצצות זרחן על ילדים פלשתינים תמימים ברצועת עזה, יצא ארדואן להתפאר בראיון לרשת אל-ערבייה ואמר כי "לקח בחשבון את המצפון של העם הטורקי" כשקיבל את ההחלטה לדחות את השתתפות ישראל בתרגיל האווירי של צבאו. התפנית ביחסה של טורקיה כלפי ישראל פוסלת אותה מלשמש מתווכת בין ישראל לסוריה או בין ישראל לפלשתינים. עם ידידים כאלה איננו זקוקים לאויבים.
אולם הייתי רוצה להתייחס למילים שאמר ראש ממשלת טורקיה ארדואן כשדיבר על "המצפון של העם הטורקי". הנציבות האירופית פרסמה אתמול דוח ובו ביקורת נוקבת על מצב זכויות האדם והמיעוטים בטורקיה. ההתנהגות הזו של טורקיה מהווה מכשול רציני להתקרבות בין טורקיה לבין האיחוד האירופי. האם זהו "המצפון של העם הטורקי" שעליו דיבר ארדואן?
ידיעה נוספת שהתפרסמה היום בעיתון 'הארץ' מאת הכתב אמיר אורן, הביאה לקוראים הישראלים דוגמה נוספת ל"מצפון של העם הטורקי" אליבא דארדואן. עפ"י הידיעה, מפקד כוחות ברית נאט"ו ופיקוד אירופה של צבא ארצות הברית אדמירל, ג'יימס סטוורידיס, פרסם לפני כשנה את ספרו 'קברניט משחתת' ובו האשים את טורקיה כי בשנות העשרים של המאה הקודמת ערכה "טיהור אתני" ו="פוגרום" במיעוט היווני שהתגורר בה, שבמהלכו אף גורש סבו מטורקיה.
הסיפור הזה הזכיר לי את ההיסטוריה המודרנית של טורקיה ומעשי הטבח שעשו הטורקים במלחמת העולם הראשונה באשורים, בארמנים ובכורדים. כדאי מאוד שמישהו בישראל יזכיר זאת לטורקים ובמיוחד לראש ממשלתם ארדואן. נתחיל באשורים. האשורים היו מיעוט נוצרי שהתגורר בדרום מזרח טורקיה. בעימות שהיה להם עם הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה גירשו אותם הטורקים, הרגו וטבחו בהם ועשרות אלפים מהם מצאו את מותם. בתום המלחמה החזירו הבריטים כמה אלפים מהם לכורדיסטן העירקית (עירק של היום) אך רבים מהם הוגלו מחוץ לטורקיה. ובאשר לארמנים, הסיפור מוכר יותר לעולם. לטענת הארמנים, הצבא הטורקי ביצע בהם במהלך מלחמת העולם הראשונה "טבח עם". לטענתם, בטבח הזה נספו יותר ממיליון בני אדם ובהם נשים וילדים. הטורקים מצידם מכחישים את ה"שואה" הארמנית וטוענים כי הקורבנות נפלו במהלך הקרבות במלחמה ולא במסגרת ניסיון להשמיד את העם הארמני.
אולם מעשי הזוועה שעשו הטורקים בכורדים מזעזעים לא פחות. מדובר במיעוט מוסלמי ולא נוצרי כמו במקרים הקודמים. מאבקם בטורקים לעצמאות מתחיל מ"הסכם פריז" לאחר מלחמת העולם הראשונה דרך "הסכם לוזאן" ב-1923 ונמשך עד עצם היום הזה. במהלך העימות הזה מחקו הטורקים כ-3000 כפרים כורדים מעל פני האדמה, העבירו בכוח אוכלוסיה של אלפי אנשים ממקום למקום, הטילו מגבלות תרבותיות ועשו "טיהור אתני". מאבקם של הטורקים בכורדים הנאבקים לשלטון עצמי התעצם בשנות ה-80 עם הקמת ה-PKK, "מפלגת העובדים הכורדית" וטורקיה מבקשת את תמיכת העולם במאבקה זה בטענה כי "היא נלחמת בטרור".
זהו, אם כן, גם כן חלק מן "המצפון של העם הטורקי" שעליו מדבר ראש ממשלת טורקיה ארדואן. אינני סבור שהעובדה שטורקיה עשתה את המעשים הנוראים האלה מתירה לנו כישראלים וכיהודים לעשות דברים דומים לעם הפלשתיני או לשכנינו הערבים, אולם "מי שביתו עשוי מזכוכית ראוי שלא יידה אבנים באחרים".
הצביעות של השלטון הטורקי הנוכחי ושל ראש הממשלה ארדואן היא מסוכנת; היא עלולה לדרדר עוד יותר את יחסי ישראל עם טורקיה. הסימנים הם מדאיגים, למשל: שיפור והתקרבות ביחסיה של טורקיה עם סוריה, ביקורו של נשיא אירן אחמדינג'אד לאחרונה בטורקיה, וגם הביקור של הנשיא הסודני עומר חסן אלבשיר שם, שכזכור, מואשם בביצוע פשעי מלחמה בחבל דארפור.
בל נטעה, עלינו להיות לא רק צודקים אלא גם חכמים; ישראל לא תרוויח דבר מכך שתחריף את יחסיה עם טורקיה. יש ערך רב ליחסים האסטרטגיים שנבנו במשך שנים בין שתי המדינות. עדיפים לנו יחסים קרירים עימה מאשר יחסים של מתיחות וחילופי האשמות. התעמתות פומבית של ישראל עם טורקיה רק תשרת את האיסלאם הקיצוני, ההולך וצובר כוח בטורקיה ובמזרח התיכון. גם כך, מוקדי הכוח המערביים בטורקיה ובהם הצבא נחלשים והולכים, ואסור לנו להוסיף "שמן למדורה". עלינו להמתין בסבלנות עד שיתחולל השינוי בטורקיה עצמה. הכדור הוא במגרשו של העם הטורקי.