מדינה נגד אזרחיה

רונית תירוש, מנהלת בית ספר מצליחה, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר והיום ח"כ מטעם קדימה, עשויה לקנות את עולמה בשל יוזמתה לפנות לאזרחי ישראל ולהנחותם לסרב לשלם את מס הבצורת ונימוקיה עימה.

היוזמה ,שאני בין אלה המאמינים בהצלחתה , היא למעשה דרישה מהממשלה, לבטל את המס. החוברת שחיברה רונית תירוש , שתשלח לכל אזרח בישראל שאיכפת לו מה עושה או לא עושה ממשלה למען אזרחיה -מפרטת את תולדות המס , את התירוץ שבעבורו גובה הממשלה את הכסף מאזרחיה ולאן בדיוק הולך הכסף שאנחנו משלמים!


תירוש היא בעלת כל המידע הדרוש לכל ישראלי, בנושא המס והמים. ובכן המס נספג על-ידי משרד האוצר כמס לכל דבר, כמו מס קניה, מסי רכב, מסים מכל סוג . אין לו כל מטרה הקשורה קשר כלשהו למים. הוא אינו מיועד לשיפור או להגדלת כמות ואיכות מי השתיה וההשקייה של ישראל. כמו במקרה של מערך התחבורה בישראל ( הרכבות הכי מפגרות, רכבת תחתית ( או קלה) שהקמתה נדחית כבר עשרות שנים בתירוצים שונים לאחר שכבר הושקעו בה מיליארדים!) ופרויקטים בחינוך שלא מתרחשים והופכים אותנו לעם בעל חינוך נחשל. כמו בענייני מים כך גם בתחום יצירת אנרגיה מתווכחים אצלנו עדיין אם להשתמש בפחם או באנרגיית שמש, זאת כאשר הפחם מזהם ויקר ואמצעים כמו שמש ורוח, ליצירת אנרגיה זולה ולא מזהמת, המיושמים במקומות שונים בעולם , טרם חדרו לראשים המחליטים.

מדינת ישראל והמים

למרות שממציא שיטת התפלת מי ים היה ישראלי ( המהנדס אלכסנדר זרחין ) והמצאתו משנות החמישים יושמה בממדים קטנים בשנות הששים, לא מתקדמים כאן שום פרויקטים להתפלת מים. המתקנים שהוקמו באשקלון ובפלמחים , עובדים כפרויקטים קטנים ולא צומחים. פרויקט חדרה לא מתרומם. כמות המים המותפלים (שעלותם לא גבוהה, ויכולים לייצר מי שתייה משובחים בשפע) היא זניחה. יש לנו ים גדול ומספיק מים להתפיל והממשלה , השקיעה הון במסע פרסומת דוחה "הצילו את הכנרת" במקום לגשת למלאכת ההתפלה בכול האמצעים החדישים הרווחים היום בעולם.

מים כמו אוויר, כמו אנרגיה ותחבורה, כמו חיסון נגד מגפות, בריאות, וחינוך הם מוצרי הבסיס שאזרח זכאי לקבל ממדינתו. את הטיפול בחלוקת משאבים אלה לאזרח אנחנו מפקידים בימי הבחירות בידי נבחרי העם שזה תפקידם ולשם כך נבחרו. יוזמת תירוש מלמדת אותנו ביו השאר על רמת התפקוד של הנבחרים.

מאז שהייתי תלמידה בבית הספר היסודי, לימדו אותנו שאין מים בישראל וגם שיש שיטות התפלה, השקיה, חיסכון ויצירת מים של מדעני וממציאים ישראלים.

רק שמאז הימים ההם , זרמו מים רבים, בכול הנהרות והנחלים ברחבי העולם ואצלנו המצב רק הורע. וכאשר נכדי הקטן חזר מהגן והסביר לי שצריך להציל את הכנרת, שקלתי אם לא עדיף שאשטוף את הרצפה עם בקבוקי מים מינרליים והפסקתי להשקות את הגינה שכה עמלתי משך שנים לטפל בה להנאתי והנאת דרי הרחוב. אז גם הלכתי לקרוא חומר רב העוסק בטיפול הממשלתי במקורות המים, בהתפלה, למדתי כי אין דבר כזה כמו פיתוח נושא המים לטובת האזרחים. המחדל של שנים שלא רואים את קצהו , נמשך ונמשך ומשמש בסופו של דבר, לא לשיפור המצב אלא לסחיטת מיסים!
תירוש טוענת ומגבה את דבריה בעובדות , כי הממשלה משתמשת במצוקת המים ובדאגה האמיתית של אזרחי ישראל התמימים והצייתנים, לנושא מקורות המים - כדי לסחוט עוד מס!!! אין שום קשר בין המס לבין שיפור משק המים בישראל!!!

מתנגדי יוזמת תירוש

מתנגדי יזמת תירוש קמו מיד, שעות אחרות אחרי שפרסמה את יזמתה , החריגה במקומותינו, מצקצקים בלשונם ומתחסדים לאמור: איך זה?, חברת כנסת משסה אזרחים להתנגד לשלטון החוק? מיד הפכה ההתנגדות שופר בידי מתנגדים פוליטיים של האופוזיציה . במקום לקיים דיון אמיתי בנושא הבוער שהוא מים, מתחילות מהומות שנאה בין מפלגות מתחרות. מתחילים לנזוף ברונית תירוש, בה בעת שהיא מלמדת את האזרחים לשנות את גישתם הפסיבית לגבי זכויותיהם במדינתם. תמיד בוכים אצלנו כי "העם לא מגיב, לא יוצא לרחובות להפגין, פסיבי ועסוק, כל אחד דואג רק לעצמו " וכו וכו. ובכן לאזרחים הפסיביים שנסחטים בקלות, ודואגים הרבה פחות מדי לזכויותיהם יש עכשיו מדריכה ומורת-דרך לוחמת בשם רונית תירוש שמלמדת אותנו עובדות שלא ידענו. הנה לנו חברת כנסת שלא רק מקבלת תלוש משכורת אלא גם עובדת.

שקיפות שלטונית

בניו-יורק יש ערוץ טלוויזיה עירוני שבו במהלך היממה, מדווח מהנעשה בעיר לטובת האזרחים בכל התחומים: חינוך, תרבות, תחבורה, בריאות ועוד. אם היה ערוץ כזה בעיר כלשהי בישראל היה , קרוב לוודאי ערוץ תעמולה והתפארות בעניינים שראש העיר רוצה להראות (גם זה מותר). בערוץ הניו-יורקי מופיע ראש העיר או בעלי אחריות אחרים, מדי יום כדי לדווח על פעילות, על ההוצאות הכספיות ואיך הן מחולקות. זהו דיווח לאזרח שגר בעיר, שידע בדיוק מה עושים בעיר עם מסי הארנונה והמים שלו.

ראש העיר בלומברג, למשל מדווח תוך גישה האומרת: הפקדתם בידי את העיר הנה מה שעשיתי כדי להצדיק את האמון שנתתם בי הנה מה שעשיתי, בתחום זה או אחר עד הסנט האחרון.
הכול על שולחן בלי לטאטא מתחת לשטיח, בינתיים הוא יכול גם להתפאר במעשים לטובת העיר, יופייה וגדולתה וטובת אזרחיה.

שקיפות שלטונית הייתה נקודה חלשה, בלשון המעטה , בכול ממשלות ישראל. האזרחים פה לא יודעים -בתירוץ של ביטחון וצבא- לאן הולך הכסף של משלם המיסים ומה נעשה בו.

עוד לא קם ראש הממשלה או השר שדיווח לאזרחים מה בדיוק הוא עושה במשרד שלו לשם מה הוא משתמש בכל העובדים שמסביבו ומה עשה בתקופת הקדנציה בשם תפקידו ובממון שהופקד בידו. בין השאר אנחנו ממש לא יודעים, במהלך שבעה או שמונה החודשים האחרונים מה עושים השרים בלי תיק או אלה שקבלו משרות מעורפלות שהגדרתם שווה לביטוי "שום דבר". ומה בדבר שר לענייני מים מתוך קבוצת השרים של משרת -שום- דבר שידווח לנו , מה קורה במשרד שלו? ובאמת למה לא ידענו בבהירות ובשקיפות של מי- מעין- זכים, מה נעשה עם כספי מס הבצורת?
והאם בעתיד הקרוב? הרחוק? יחול שיפור בנושא המים שהוא כל כך בסיסי בחיי אדם?

כמה מילים לרונית תירוש

תודה שנתת לנו שיעור באזרחות. שעזרת לנו להתעורר ולתבוע את זכויותינו האלמנטריות. תודה שאת יוצרת כאן תקדים של מחאה אמיתית, לגיטימית וראויה שנוגעת לכול אזרח ואזרחית בכול גיל,מגזר, מגדר, צבע ודת.