בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אחרי מעורבותו הכושלת במינויו הקצר של בר-און ליועמ"ש, קיבל רה"מ רגליים קרות והפקיד את מינוי היועץ בידי ועדה משפטית מוסמכת
|
למד לקח. נתניהו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
מאחורי קנונייתם של פרידמן דאז ונאמן דהיום עמד רעיון-עיוועים: להעניש את היועץ המשפטי המכהן, מני מזוז, ואת משה לדור, על שהעזו להעמיד לדין את ראש הממשלה הכושל, אהוד אולמרט, ואת שר האוצר העבריין, אברהם הירשזון | |
|
|
|
|
השבח לאל: הניסיון הנואל לקצץ את כנפיו של היועץ המשפטי לממשלה נכשל באיבו בדקה ה-90. עד לרגע האחרון הסתמנה, אומנם, מגמה הפוכה, של תמיכת הרוב הגדול בפיצול סמכויותיו של היועץ העתידי. אלא שהיה זה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהתנער ברגע האחרון מתוכנית הפיצול והציל בכך את כבודה של המערכת המשפטית ממפולת. את מכת הכישלון הצורב ספג, ובצדק, שר המשפטים, יעקב נאמן, שהוליך, יחד עם קודמו, דניאל פרידמן, מהלך מסוכן לאושיות הדמוקרטיה הישראלית. מן הכישלון הזה הרוויח, בגדול, פרקליט המדינה, משה לדור, לא לפני שהושפל באורח מכוער על-ידי הממונה עליו, שר המשפטים בכבודו ובעצמו. מאחורי ניסיון פיצול הסמכויות עמד יעד ברור אחד: להחליש את מערכת אכיפת החוק בכללותה. הניסיון הזה התנהל מאחורי הקלעים כמהפכה חרישית: נוסף לפיצול מוסד היועץ הוא נועד לפצל ולפרק גם את הפרקליטות במתכונתה הקיימת. במילים אחרות: להפוך את תפקיד פרקליט המדינה למיותר ולריק מתוכן. כישלון המהפכה החרישית הזאת, שנחשפה באיבה, אינו רק ניצחונו הברור של שלטון החוק בישראל, אלא גם ניצחון השכל הישר. מאחורי קנונייתם של פרידמן דאז ונאמן דהיום עמד רעיון-עיוועים: להעניש את היועץ המשפטי המכהן, מני מזוז, ואת משה לדור, על שהעזו להעמיד לדין את ראש הממשלה הכושל, אהוד אולמרט, ואת שר האוצר העבריין, אברהם הירשזון. במקום דוברמן, שאינו מרפה מטרף השחיתות בצמרת, הם ביקשו למנות תובע שהוא פודל, שיכופף כאגמון ראשו, בהכנעה, אל מול הפוליטיקאים: מין תובע-דמה כללי, שלא יהין לחשוף את עוולותיהם.
|
|
התפטר מיד. בר-און [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
הביקורת החריפה כנגד המינוי מצד בכירי המשפטנים בארץ ובכללם שופטי בית המשפט העליון, הביאה לכך שבר-און הודיע על התפטרותו כבר יומיים לאחר מינויו, בטרם שהספיק בכלל לשרת בתפקידו | |
|
|
|
במניין 62 שנותיה של ישראל התנהלו כל היועצים המשפטיים לממשלה ללא דופי: למן יעקב שמשון שפירא, דרך חיים כהן ועד ל אהרן ברק - כולם ענקי-משפט, שאיש לא יכול לפקפק בכשירותם וביושרם. הסטייה מדרך הישר נחשפה, לראשונה, עם מינוי הבזק הקצרצר של רוני בר-און לכהונת יועץ משפטי לממשלה. כמה אירוני שדווקא בנימין נתניהו, שמנע הפעם אסון משפטי, היה מעורב, בתחילת 1997 - גם אז כראש-ממשלה - בקנוניה למינויו של בר-און לתפקיד המשפטי הבכיר. על-פי אותה קנוניה הסכימה אז סיעת שס לתמוך בהסגת צה"ל מחברון בתמורה למינויו של רוני בר-און כיועץ משפטי, ושבעצמו הבטיח עסקת-טיעון מקלה ל אריה דרעי במשפטו. בדיעבד ספג המינוי ביקורת קטלנית. בר-און, שהיה עורך-דין בשוק הפרטי, זוהה פוליטית כאיש הליכוד, ללא כל הישגים אקדמיים יוצאי-דופן שיוכלו להכשירו לתפקיד; רחוק מרמתם של קודמיו לתפקיד, כאהרן ברק ו מאיר שמגר, וללא עבר בשירות הציבור במנגנוני התביעה הפלילית. הביקורת החריפה כנגד המינוי מצד בכירי המשפטנים בארץ ובכללם שופטי בית המשפט העליון, הביאה לכך שבר-און הודיע על התפטרותו כבר יומיים לאחר מינויו, בטרם שהספיק בכלל לשרת בתפקידו. בסופו של דבר הביאה הפרשה המכוערת לשינוי מהותי באורח מינויו של היועץ המשפטי. מאז הוא ממונה על-ידי הממשלה רק לאחר קבלת המלצה מוועדה משפטית בלתי-תלויה, בראשותו של שופט בית המשפט העליון. הוועדה עצמה אינה אמורה להיות מושפעת, לטוב או לרע, מהעובדה שלמועמד מסוים מיוחסת תמיכתם של ראש הממשלה או שר המשפטים, וטוב שכך. לעמדתם של השניים אין כל משקל מיוחד, שהרי אם לא כן עלול להיפגע אמון הציבור במי שאמור לאכוף את החוק בלא משוא-פנים.
|
|
תאריך:
|
18/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/11/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
זועקים לשמים
|
18/11/09 11:21
|
|
|
|
ארנון גבאי
|
19/11/09 18:53
|
|
|
|
קרה גנדה
|
19/11/09 20:57
|
|
אמנם דרוש לקבל מידע ראשוני בכל בניה, שמקורו מן הסתם הוא ברשות התכנון הציבורית - אך ממי כדאי לקבל ייעוץ מהותי בקשר לתכנון, להבדיל מייעוץ פרוצדוראלי, בקשר לתכנון ולבנייה?
|
|
|
אֲנִי וְהַלַּיְלָה מְשׁוֹטְטִים
|
|
|
האזרח המבקש לדעת אם טובה ההצעה לחלק את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בין שני פקידים, או רעה היא, לא ימצא תשובה במכתב ששלח פרקליט המדינה אל שר המשפטים. המכתב מתנגד לפיצול משרת היועץ המשפטי, אך למרות עשרים העמודים חסרים בו טעונים משכנעים, וקביעותיו הנחרצות כי הפיצול מזיק, מובאות בלא נימוק ובלא הוכחה.
|
|
|
לאחר הצגת תיאוריות הקונספירציות הקודמות, בין משרדי הבריאות והאוצר, בין משרדי התשתיות והאוצר וגם משרד הפנים לא קופח, נראה כי עדיין היד נטויה.
|
|
|
אני לא מתרגש במיוחד מחוק המאגר הביומטרי למרות התנגדותי לו. אומנם בקרב חוגים מסוימים, שלא נקפו מעולם אצבע להגנת הזכות לפרטיות, קיימת אופנה להצהיר על התנגדות לחוק "האח הגדול" ואפילו נשמעות הצהרות חגיגיות שהם לא ישתפו פעולה ולא ימסרו לעולם טביעת אצבע וכל מידע נוסף. הדיון בהצעת החוק מספק לכל מני דמויות מהאקדמיה וסביבתה ההזדמנות להוכיח שהם בכל זאת מוכנים להילחם על משהו ואפילו לשלם בשל כך מחיר סמלי.
|
|
|
|