אירן דוחה את עסקת האורניום

מאז תחילת אוקטובר 2009 מתמקדות השיחות בין אירן לבין שש המעצמות (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה) בהצעה לעסקה סיבובית: אירן תעביר לרוסיה כ-80 אחוזים מהאורניום המועשר ברמה נמוכה שהפיקה עד כה (לפי הדוח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מ-16 בנובמבר, העשירה אירן עד כה קרוב ל-1,800 ק"ג אורניום ברמה נמוכה); רוסיה תעשיר את האורניום עד לרמה של 20 אחוזים, ותעביר אותו למדינה שלישית - כדוגמת צרפת - שתעבד אותו למוטות דלק גרעיני עבור כור המחקר הקיים בטהרן מאז תקופת השאה.

לכאורה יש לעסקה המוצעת משמעות מצומצמת בלבד. היא נוגעת לאספקת דלק גרעיני לכור מחקר קטן וישן המשמש בעיקר לצרכים אזרחיים, ולחלק ממאגר האורניום המועשר שבידי אירן. היא אינה עוסקת בתוכנית הגרעין האירנית בכללה, אין היא כוללת איסור כלשהו על אירן להמשיך להעשיר אורניום כרצונה. היא אינה עוסקת במסלול הפלוטוניום של אירן במתקנים ב-אראכ. והיא גם אינה מתייחסת לסנקציות המוטלות על אירן, הן על-ידי מועצת הביטחון והן באורח בילטראלי.

ואולם כל הצדדים ראו בעסקה משמעות רחבה. ארצות-הברית ומדינות המערב זיהו בעסקה יתרון כפול, בהעדר אופציה טובה כיום לעצור את תוכנית הגרעין האירנית. אם תקבל אירן את העסקה, יצומצם מאגר האורניום המועשר שברשותה, ולוח הזמנים להשגת חומר בקיע יידחה בקרוב לשנה. בפרק זמן זה ניתן יהיה לנהל משא-ומתן עם אירן על תוכנית הגרעין הכוללת שלה תוך צמצום לחצי זמן, כאשר העסקה תוכל לסייע ליצירת יחסי אמון בין הצדדים. לחילופין, אם אירן תדחה את העסקה, עשוי הדבר ללמד על כוונתה להשתמש באורניום המועשר שבידיה לצרכים צבאיים, ועל הקושי להגיע אפילו לעסקה מוגבלת עמה, ובכך לסייע לגיוס תמיכה נרחבת בהטלת סנקציות כבדות עליה. כך או כך, הממשל האמריקני לא התכוון לצמצם את הסנקציות הקיימות המוטלות על אירן, גם אם תושג עסקה, והוא תכנן להמשיך לפעול להקפאת תוכנית הגרעין שלה.

גם אירן תפסה את העסקה כבעלת משמעות רחבה. מלכתחילה הציגה אירן גישה חיובית כלפי העסקה, ונתנה להבין שעקרונית היא מצדדת בה. ואולם בהמשך המגעים העלו גורמים אירנים הסתייגויות לגבי תכני ההסדר, ופורסמו דיווחים סותרים על עמדתה בעניין, שערפלו אותה. ההסתייגויות שהועלו על-ידי אירן מסתכמות כדלקמן:

• המקום: אירן אינה מוכנה להוציא את האורניום המועשר שבידיה לרוסיה ולאחר מכן לצרפת. היא דורשת שזה יישמר באירן בפיקוח משקיפים בינלאומיים עד להחלפתו בדלק גרעיני. הצעה שהאורניום יועבר למדינות ידידותיות לאירן, כדוגמת טורקיה, נדחתה על-ידי אירן. ההצעה שהאורניום יישמר באירן נדחתה על-ידי ארצות-הברית, וגם ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בראדעי, הבהיר שהעסקה מחייבת הוצאת האורניום מאירן.

• העיתוי: אירן דורשת שקודם תקבל את הדלק הגרעיני ולאחר מכן תוציא את האורניום המועשר למדינה אחרת, או שההחלפה תיעשה במקביל. ואולם בראדעי הבהיר שלפי העסקה חייבת לעבור שנה בין הוצאת האורניום מאירן לבין קבלת הדלק הגרעיני, כדי ליצור אמון בין הצדדים.

• הכמות: גורם אירני טען שאירן תזדקק לדלק גרעיני בכמות קטנה יותר מזו שדובר עליה, ולכן תמסור רק 22 אחוזים מהאורניום המועשר שבידיה, ולא 80 אחוזים.

עמדתה של אירן מושפעת כנראה משיקול כפול. מצד אחד, העובדה שהיא אינה נדרשת להפסיק את העשרת האורניום מהווה הישג חשוב עבורה, משום שכך תוכל להשלים את כמות האורניום המועשר שתוציא החוצה בתוך פחות משנה. עסקה כזו תהווה במשתמע גם הכרה בזכותה להעשיר אורניום בשטחה, למרות שיש בכך הפרה של החלטת מועצת הביטחון. חתימת עסקה כזו תעניק לה דימוי חיובי של משתפת פעולה עם המעצמות ותקשה מאד על הטלת סנקציות נוספות עליה, ואולי אף תאפשר צמצום הסנקציות הקיימות עליה. לגיטימציה בינלאומית כזו חשובה למשטר האירני במיוחד לאחר המשבר הפנימי שעבר עליו.

ואולם מהצד האחר, אירן אינה בוטחת בארצות-הברית ובמדינות המערב, וחושדת כי אלה לא יעבירו לידיה את הדלק הגרעיני, לאחר שתוציא מרשותה את האורניום המועשר. היא גם חוששת כנראה שלאחר שתמסור את האורניום המועשר, היא תהיה פגיעה יותר ללחצים אמריקנים, וכי הממשל האמריקני מתכוון לנצל זאת כדי להמשיך במאמציו לעצור את תוכנית הגרעין שלה. יתר על כן, לאחר נטייתו הראשונית של אחמדינג'אד לקבל את העסקה, התעורר באירן גל ביקורת עליו מצד גורמים רדיקאליים, עקב ההסכמה להוציא מאירן אורניום שהועשר על ידיה בזכות, ואף המנהיג הרוחני חאמנהאי יצא נגד ההידברות עם ארצות-הברית. לביקורת זו הצטרפו גם חוגים רפורמיסטים, שניצלו את ההזדמנות כדי להציג את אחמדינג'אד כמי שפוגע באינטרסים אירניים חשובים.

מול שיקולים אלה השתהתה אירן בקביעת עמדתה במשך שבועות, כשהיא נמצאת במצב לא נוח. הממשל האמריקני הבהיר שלא תוצע לאירן עסקה אחרת, וכי לא ימתין זמן רב לתשובתה. גורמים בממשל טענו כי זה ימתין עד סוף השנה לתגובת אירן, ואז יקבע את מהלכיו כלפיה. חשוב לא פחות, גם רוסיה לוחצת על אירן לקבל את העסקה, ונשיא רוסיה הוסיף שארצו אינה מצדדת בסנקציות, אך אם לא תהיה התקדמות בשיחות, אי-אפשר לשלול את האפשרות של הטלתן. הדברים משקפים כנראה הסכמה בין ארצות-הברית לרוסיה בדבר הטלת סנקציות נוספות על אירן, אם זו לא תתרום להתקדמות בשיחות, אך לא ברור אם הוסכם ביניהן על חומרת הסנקציות ומהותן. גם דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שפורסם ב-16 בנובמבר, אינו מקל על אירן ומטיל ספק באמינותה, בקבעו שדיווחיה לסוכנות לגבי מתקן ההעשרה החדש ב-קום לא תאמו את האמת, ובהעלותו סימן-שאלה אם אירן אינה מסתירה מתקנים גרעיניים חשאיים נוספים.

מתוך התלבטות זו, הודיע שר החוץ האירני מותאקי ב-18 בנובמבר, שאירן אינה מקבלת את תנאי העסקה, וכי היא מוכנה לשקול אותה רק אם מסירת האורניום המועשר וקבלת הדלק הגרעיני ייעשו במקביל - ועל אדמת אירן. למרות ששר החוץ הצרפתי הודיע שהוא רואה את ההודעה האירנית בחומרה, אך הביע עניין בהמשך המשא והמתן עם אירן - קשה להניח שבתנאים אלה העסקה תבוצע. מול הקשיחות האירנית, הסבירות נמוכה שהממשל האמריקני יסכים לתנאים האירנים, המעקרים למעשה את עיקר היתרונות שארצות-הברית ראתה בעסקה. בהנחה זו, הכדור חוזר עתה לרגלי ארצות-הברית, שכנראה תבקש לגייס תמיכה בינלאומית להחמרת הסנקציות על אירן.