|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"מכבים", "מקבים", או "מכבנים"? ● "חשמונאים", "חשמונים", או "חשמנים" ● חילוקי-דעות בין הפרשנים על כינוייהם
|
|
בימי מתיתיה בן יוחנן... [צילום: Wojciech Korneli Stattler]
|
|
|
|
|
אף שהכינוי "מכבים" שגור כל-כך בפינו, הוא אינו מופיע לא בתלמוד, לא במדרשים וגם לא בתפילה. התפשטותו היא על-פי השם היווני לספרי החשמונאים בלבד, והשתרשותו נעוצה בהיותו כינויו של יהודה, הדומיננטי שבין בניו של מתתיהו המכבי.
ספר "יוסיפון" טבע את פירושו של "מכבי" כנוטריקון: ראשי-תיבות של הפסוק "מי כמוך באלים ה'", המופיע ב"שירת הים" (שמות ט"ו, י"א). אחרי ככלות הכל הפך הפסוק הזה לסיסמתם של המכבים במלחמתם ביוונים.
אלא שמרבית החוקרים סבורים שאין לדרשה זו על מה לסמוך. לטענתם, שורשו של השם הוא "כבה": יהודה המכבה והמשמיד את אויביו. השערה זו הופרכה על-ידי החוקר אברהם כהנא בפירושו לספר המקבים. השערה אחרת, של אהרון קמינקא, קובעת ששמו של יהודה היה, בעצם, "מכבני", כשמו של אחד מגיבורי דוד ("דברי הימים א', י"ב-י"ג). מסתבר שאת השם הזה נתן מתתיהו לאחד מבניו, על-רקע ההתעוררות הלאומית. זו החלה נותנת את אותותיה בשכבות הנאמנות של העם עוד עשרות שנים לפני פרוץ המרד. לפי כל הסימנים טעו היוונים בתרגום השם הזה ובפירושו, ויצא להם "מכבי" בלי נון.
החוקר אברהם כהנא, שתרגם את ספר החשמונאים בשם "ספר המקבים", סבור שאומנם היה זה כינויו האמיתי של יהודה "המקבי" - מן המילה "מקבת", שאינה אלא פטיש גדול. מסתבר שהתואר הזה, המכה בפטיש על ראש האויב, מתאים מאוד ליהודה. אסמכתא מעניינת לפירושו הוא מוצא בכך ששמו של גיבור הפרנקים היה שארל מארטל, הוא קרלוס הפטיש, על שהציל את אירופה מן המוסלמים בשנת 732.
הפרשן הרטום נוטה, אומנם, להשערתו של כהנא, אבל לדעתו ניתן ליהודה השם "מקבי" בשעת היוולדו. לפי סברה זו מורה השם על צורת ראשו של הילד, שהייתה דומה לצורת קרדום, שראשו משוך לפניו ולא לאחריו, על יסוד הוראות השם "מקבן" בלשון חז"ל (בכורות ז', משנה א').
|
|
|
|
|
נר חשמונאי [צילום: רשות העתיקות-יח"צ]
|
|
|
הנחה אחרת, שמביא הפרשן א.ש. הרטום, היא שמקבי מבוסס על הביטוי "פי ה' ייקבנו" (ישעיהו ס"ב, ב') והוא אינו אלא קיצור של "מקביה" (על משקל מתניה) ופירושו: נקיבת ה', כלומר - ד' נקב ציין אותו.
החוקר אברהם מבורך טוען שמקור השם בטעות של התרגום הרומי: במקום יהודה "המצביא" - העתיקו "המקבי", בחילוף צ' ב-ק', כנהוג בלטינית: ציצרו לעומת קיקרו.
השם "מכבים" (בכ"ף) הפך למושג מקובל ואהוב בהווי העם היהודי לאורך כל הדורות, ועם ראשית תקופת התחייה נטלו לעצמן אגודות-ספורט יהודיות את השם הזה.
תהיות קיימות גם באשר למקור השם "חשמונאי". הוא אינו מופיע בספר החשמונאים, ועד היום אין יודעים מה פירושו לאשורו. הוא מצוי הרבה בספרות התלמודית, בתרגום הארמי ובתפילת "על הניסים": "מתתיהו בן יוחנן, כהן גדול חשמונאי ובניו". הוא גם מצוי בכתבי יוסף בן מתתיהו: "בן חשמונאי" (קדמוניות י"ב, ו', א'). משערים שהמדובר בשם פרטי - שם אביו או סבו של מתתיהו. על-פי השערה אחרת זהו כינויה של המשפחה כולה. במשנה ("מידות" א', ו') מוזכרים "בני חשמונאי" ברבים ומצויים מקומות שבהם הם נקראים "בית חשמונאי".
פרופ' שמואל קליין נוטה לדעה שהמשפחה הזאת קרויה על-שם מקום מוצאה, "חשמון", שבנגב-יהודה (יהושע ט"ו, כ"ו). את השערתו זו הוא מסביר בכך שבשובה מן הגולה התיישבה המשפחה הגדולה בחשמון. ברבות הימים היא עברה לירושלים, ואילו משפחה אחרת, קטנה ממנה - משפחת מתתיהו - התיישבה במודיעין. מאז דבק בה הכינוי "חשמונים" (חשמונאים). ואולי - מי יודע - נקראת משפחה זו כך משום חשיבותה (מלשון השמן = אדם חשוב), וכך, אומנם, מצוין בפיוט "מעוז צור": "יוונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים".
|
|
| תאריך:
|
14/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
14/12/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
עיני התקשורת מופנות למפת העדיפות הלאומית היוצאת ממשרד ראש הממשלה. איש איננו מרוצה ממנה. שס - בשל הדרת הבוחרים שלהם מן המפה. ישראל ביתנו - בשל הדרת מעלה אדומים מן המפה, ומפלגת "האבודה" - בשל הכנסת ישובי ההר לתוך המפה, למרות הקפאת הבנייה. יש רק גורם אחד שאיננו מוחה והוא השליט המוסלמי, שהצליח לגרום לכך שארבעים אחוז מן הנהנים מהמפה הם ערבים. בכך הוכיחה "ממשלת" ישראל כי היא אכן דהימי טוב.
|
|
|
|
|
אחרי פרסום תוצאות המשאל בשווייצריה בנוגע לאיסור בניית מגדלי המואזין במסגדים, ארגונים רבים הוציאו הודעות גינוי, אבל ארגונים ומוסדות רבים הביעו תמיכה בהחלטה. כאדם שמגדיר עצמו כמוסלמי מאמין ודתי, אני לא מופתע וההחלטה אפילו לא הרגיזה אותי - היא מייצגת את החברה השווייצרית, שאיננה בראש מעייניי. יותר מעניין אותי לדון בתגובות היהודיות הישראליות להחלטה!
|
|
|
|
|
שר הביטחון אהוד ברק ביצע צעד מפתיע, חריג ומקומם, כאשר החליט לבטל את ההסדר של צה"ל עם ישיבת הר ברכה, בשל דבריו של הרב אליעזר מלמד המעודד סרבנות. מדובר בהחלטה בלתי עניינית שהתקבלה באופן חפוז ובלתי מוצדק.
|
|
|
|
|
עקבנו בתדהמה אחר סיקור פרשת ההצתה במסגד (ולא הצתת המסגד) בתקשורת הישראלית ונפעמנו מהרגישות כלפי שריפת השטיח והספרים. יחד עם זאת תמהנו על חלוקת הקשב הסלקטיבית והשיטתית בין פשע לפשע, בין דם לדם, בין דת לדת ובין קורבן למשנהו.
|
|
|
|
|
החשיפה האחרונה של העיתונאי יואב יצחק על אודות יושב-ראש ועדת השחרורים, השופט מרדכי בלזר, שנטש יום דיונים לטובת אירוע משפחתי - חשיפה זו צוללת עמוק אל תוך נבכי הזיכרון ודולה משם סיפור ישן - אך לא פחות מביך - שנחשף אף הוא על-ידי יואב יצחק בזמנו, וראוי להורידו מעליית הגג.
|
|
|
|
|
השארת אחריך ידיים מלאות במורשת קרב ואהבה למולדת, עם הטוב והפחות טוב שבה 
