|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אסור להשתיק את "קול המוזיקה"
|
מזימת רשות השידור לחסל את שמורת הטבע האיכותית ברדיו, "כדי לחסוך בהוצאות", מעידה על צרות-עין תרבותית וראויה לכל גינוי
|
|
יצא ברעיון עיוועים. מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רעיון העוועים עלה, לראשונה, לחלל האוויר, בדיוק לפני שנתיים: לסגור את "קול המוזיקה" - תחנת הרדיו היחידה בישראל המוקדשת למוזיקה קלאסית. רק מחאתם הנמרצת של שוחרי הטעם המוזיקלי הטוב מנע את ביצוע רוע הגזירה. עכשיו מכה המזימה שנית, נוכח מצבה העגום של רשות השידור, וסביר להניח שגם הפעם היא לא תעבור בשקט לסדר היום.
"קול המוזיקה" הוא ערוץ-רדיו ארצי של "קול ישראל", העוסק בעיקר בשידורה של מוזיקה קלאסית. בתור שכזה הוא מהווה שמורת-טבע ייחודית של הערוץ הציבורי. דחיקתו ממפת השידור תהיה צעד אנטי-תרבותי מובהק. רבים וטובים, שהוא להם נשמת-אפם, יתקשו מאוד לעמוד בו. גופי המוזיקה הקלאסיים בארץ, שגם בימים כתיקונם פועלים בתקציבים זעומים, יאבדו עם סגירתו את בימתם הבלעדית לקהל שמחוץ לאולם הקונצרטים, והמדובר בקהל מובחר ואיכותי.
את רעיון העיוועים הגה הפעם מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר. במובן הקפיטליסטי והזול של המילה הוא מעיד על בורות, חשיבה צרה והרסנית. בסך-הכל מדובר בחיסכון של 1.3 מיליון שקל לשנה - סכום הבטל בשישים לעומת ההוצאות הגרנדיוזיות הכרוכות בהעסקתם של מאות עובדים מיותרים ברשות, שרק יושבים ומגרדים ביצים באפס מעשה.
במקום למסמס אותה - ראוי שתחנת "קול המוזיקה" רק תחוזק. כל מדינה נאורה, המכבדת את עצמה, הייתה נבושה ונכלמת נוכח עצם הרעיון לסתום עליה את הגולל ובכך למנוע משוחרים רבים להאזין לקולה האיכותי.
הערוץ הציבורי איננו, מטבע הדברים, ערוץ פופוליסטי. בשביל זה יש אלוויס פרסלי, חיפושיות ולואי ארמסטרונג. הוא לעולם גם לא יוכל להתחרות ברייטינג של "האח הגדול" של ערוץ 2 או ב"הישרדות" של ערוץ 10. הוא גם חסר-סיכויים לעומת מוסיקת הפופ המושמעת בתחנות הרדיו האחרות. אבל אלה, ברי החלוף, הרי נועדו, בסופו של דבר, להמון הגדול, הנסחף בזרמי האופנה העכשיווית והרעשנית.
קהל שוחריו של "קול המוזיקה" רחוק מאוד מאלה, מרחק שנות-אור. אוזניו אינן כרויות למוזיקה מחרישת-אוזניים ב"פול ווליום". הוא כמה למוזיקה שלווה ורוגעת של הקלאסיקה, שלעולם אינה חולפת. שום ניסיון שבעולם לא יכחיד אותה מעל פני האדמה. בטהובן, מוצרט, ברהמס והיידן יישארו עימנו לנצח, בדיוק כמו ליאונרדו דה-וינצ'י, רמברנדט ומיכאלאנג'לו. זאת בדיוק הסיבה מדוע אסור, בתכלית האיסור, לבלום את "קול המוזיקה".
|
| תאריך:
|
24/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/12/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
אסור להשתיק את "קול המוזיקה"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אורי ו
|
24/12/09 13:08
|
|
|
|
2
|
|
שולמית ק.
|
24/12/09 13:28
|
|
|
|
3
|
|
יצחק-
|
24/12/09 13:30
|
|
|
|
4
|
|
אורי נטע
|
24/12/09 16:29
|
|
|
|
|
|
ראספוטין בן מדביד
|
24/12/09 22:55
|
|
|
|
5
|
|
YARA113
|
25/12/09 08:22
|
|
אני חייבת להודות: את 'האח הגדול' לא נהגתי לראות, עד שנפלתי על הראש. כלומר, לא שהנפילה על הראש שיבשה אצלי משהו, שגרם לי לראות את 'האח הגדול', אלא שהנפילה, בין היתר על הראש, כתוצאה מתאונה, הובילה אותי לפני קרוב לחמישה שבועות לחדר מיון של בית החולים רמב"ם, שם נאלצתי, בין בדיקה לבדיקה, לראות את 'האח הגדול' בחדר ההמתנה, ומאז התאהבתי. היה משהו קוסם בלראות את האנשים היומיומיים כמרכזה של סאגה אשר התפתחותה תלויה אך ורק בהם. כשסיפרתי בחדר המיון לאחד החולים האחרים שאני משפטנית הלומדת לתואר שני במשפטים, וכשהוא ראה אותי, כמה רגעים אחרי כן, עומדת, טפסי הבדיקות בידי, וחיוך מרחף על פני כשאני צופה בפרק הראשון של העונה השנייה של 'האח הגדול', הוא שאל אותי "את, משפטנית, את? תראי מה את רואה? זה על רמה?". אז כן, כלומר אם אני מחשיבה את עצמי כאינטלקטואלית (או, כפי שטוען אחד הטוקבקיסטים, "חברת כנופיית שלטון החוק שמקבלת שטרות במזומן מביניש בכדי לכתוב מאמרים האוהדים את בית המשפט העליון"), אני חייבת לספק נימוקים אשר יצדיקו את ההתמכרות החדשה.
|
|
|
|
|
דבריו של יהודה אל יוסף בתחילת פרשת השבוע, בניסיון לשכנעו לשחרר את בנימין, הם מהנאומים המופתיים ביותר בתנ"ך. יש בהם הכל: תקיפות ותחינה, התמקחות והצעה, פנייה אל ההיגיון ופנייה אל הרגש. הפעם נעמוד על שלוש מילים בלבד מפתיחת הנאום וננסה להפיק מהן לקח מעשי.
|
|
|
|
|
"איך הוא העז"? הזדעקו הכתבלבים, איך אותו בכיר העז לומר כי "המלך אשכנזי" הוא עירום? ובכן, גבירותיי ורבותיי, האמת במקומותינו כידוע מאוד כואבת, אך האומר אמת - דינו אחד, והוא - להיות מושמץ!
|
|
|
|
|
ב-1939, כשרצינו ליישב את הארץ, הם הפריעו עם גזרות "הספר הלבן", ב-1948 הם היו לצד הערבים וחילקו את המזרח תיכון בצורה כזו שהשאירה לישראל ק"מ וחצי של מדינה. לאחר מכן, ב-1956, כשנאצר סגר להם את התעלה, הם ביקשו מבן-גוריון שיילחם למענם במצרים ועכשיו הם מנסים להכתיב לממשלת ישראל את גבולות הקבע באמצעות חרם כלכלי. מסתבר שמדינתנו הקטנה מפריעה לאימפריה הבריטית מסיבה כלשהי. עברנו את פרעה, נעבור גם את המלכה.
|
|
|
|
|
בראיון שנתן לעיתון הארץ (דצמבר 2009), חזר נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, על עמדתו משכבר הימים, לפיה ניתן יהיה לחדש את השיחות בין ישראל לפלשתינים רק לאחר שישראל תקפיא באופן מוחלט את הקמתן של התנחלויות בכל רחבי הגדה המערבית, לרבות במזרח ירושלים. אך ב"שליפה" חדשה שאולי נועדה לאותת על גמישות, הוא הוסיף ואמר, שניתן לפתוח בשיחות באופן מיידי, גם ללא הצהרה פומבית על הקפאה.
|
|
|
|
|
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
