במדינת הכמעט...

במדינה שבה "חבל על הזמן" משמעו מעולה, "סוף הדרך" הוא רק תחיה, "כאילו" הוא באמת, אין פלא שגם ממשלת ישראל ורשויות המדינה מהתלות בציבור במיני ניסוחים הגורמים לאזרחים לחוש או אידיוטים או אנאלפביתים גמורים. מבלי לשים לב, הפכו למדינה של "כמעט" בכל תחומי החיים. ננסה לבחון את המציאות המאמללת הזו מזוויות ראייה שונות.

כמעט שלום...

מאז כינונה של הממשלה הנוכחית כמעט מתנהל תהליך שלום. הפלשתינים עומדים בסירובם להתחיל את תהליך השלום עד שלא תוקפא כל הבנייה בשטחים, כולל מזרח ירושלים. אחרת, היינו כמעט על ספו של הסכם שלום לדורות. כמעט סיימנו את הדיונים על נושאי הליבה, כמעט הסכמנו על קווי הגבול הסופיים וכמעט הצלחנו להתגבר על ארגוני הסירוב בקרב הפלשתינים.

כמעט הקפאה...

כצעד בונה אמון, עם קצת דחיפה של האמריקנים, החליטה ממשלת ישראל להקפיא את הבנייה ביו"ש, אך כמעט היא מתחרטת על כך. בשטח עצמו, כך מדווחים גורמים שונים, ישנה כמעט הקפאה מוחלטת, כמובן להוציא את הכמעט. ראש הממשלה טוען שכמעט הולך ואוזל הזמן של עשרת חודשי ההקפאה וכבר רואים את תוצאות ההפשרה, טיפה ועוד טיפה של בנייה פה ושם. יש ונדמה שעדיין השקט של המתנחלים כמעט מוחלט, להוציא הפגנות, שביתות ומיני לחצים אחרים על הממשלה. כמעט כל חברי הממשלה מאוחדים מאחורי ראש הממשלה נתניהו, להוציא כמה שרים.

כמעט שקט...

גם בתוך הליכוד כמעט הכל בסדר. מעמדו של יו"ר המפלגה כמעט בלתי ניתן לערעור, אם כי כמה חברי כנסת ופעילים מובילים מאבק בלתי מתפשר בהקפאה. חוץ מזה, כמעט הכל שקט.

כמעט התפרקה...

בשבוע שעבר כמעט שהיינו עדים לבלתי יאומן: מפלגת קדימה מצטרפת לממשלה, אך מכל אלה נותרנו עם הכמעט. לבני טענה שראש הממשלה עסוק בפוליטיקה של ביבים, ואילו ראש הממשלה טען שכמעט הצליח לפורר את קדימה. למען האמת, כאשר נודעו כמה מהשמות של אלה הרוצים לעזוב את קדימה, כמובן מטעמים אידיאולוגיים גרידא, כמעט בא לנו לצחוק, אך בהכירנו את הדמויות המדוברות, כמעט בכינו.

כמעט עסקה...

גם עסקת שליט כמעט שיצאה אל הפועל, אלא שהבלתי צפוי טרף את הקלפים. חמאס לא דחה על הסף את ההצעה הישראלית שכמעט תואמת את הצעתו. זו בשורה טובה, כי כך תוכל התקשורת לדווח בדיווחים בלתי פוסקים שבעוד כמה ימים העסקה תושלם לאחר שכל הפרטים כמעט סוכמו. גם בממשלת ישראל כמעט כל השרים תומכים, אלא שהם כמעט לא יודעים דבר.

כמעט פתרון...

בתחום ביטחון הפנים, אין ספק שאנו נמצאים, כמעט, על סף אנדרלמוסיה. הפשע משתולל ברחובות, הנוער שותה, הפסיכופטים השתלטו על חיינו ורוצחים ילדים ותינוקות, ואנו כמעט כמו דרום אמריקה. השחיתות השלטונית, במיוחד ברשויות המקומיות, ידועה כמעט לכולם, חוץ משלטונות החוק והאכיפה. הסיבה היא שהם כמעט טובעים תחת הנטל ואין מי שיושיע. אין יום, בעצם חצי יום, שאיננו שומעים על רצח פה, על דקירה שם, על הכאת קשישים, שוד מזוין, התעללות וכדומה, אך כמעט שאיננו שומעים על פתרונות מעשיים. רק דיבורים.

כמעט כולם...

מי לא ידע שניהול משק המים בישראל היה כושל? כמעט כולם. עתה, כאשר מתברר שכמעט לא נשארו מאגרי מים תת-קרקעיים ראויים בגלל ההזנחה הפושעת של הרשויות, אנחנו האזרחים נשלם על כך ביוקר, כי הרי האחראים לכך כמעט שלא ייתנו את הדין. פעם הציעו לנו לעשות מקלחות בזוגות ומחקנו. נדמה שבמחירי המים כיום, נצטרך להתקלח ברביעיות או בחמישיות. זו אחווה משפחתית. ואל תשכחו את המלצת נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז: שלוש דקות בלבד. והעיקר, שלא נסריח, אך לאור האווירה הכללית, אין ודאות שמישהו ישים לב לכך.

כמעט נורמלית...

כמעט כולם יודעים ומזועזעים מהתופעות הנוראיות המתרחשות לנגד עינינו, אך קצרה ידם של האזרחים מלעשות מעשה. פעם חשבנו שישראל היא מדינת ה"יהיה בסדר", אך לסיכום העשור נתגאה ונכריז: אנחנו מדינה נורמלית, כמעט.