לסגור את הסוכנות היהודית בארצות הפשע

לצערנו חוק השבות הפך לרועץ למדינת היהודים, לא רק בסוגיית הפשיעה אלא בעיקר בהגברת נישואי התערובת. גם אם מדובר באזרחים מועילים ותורמים לחברה, ורובם הם כאלו, עדיין מדובר במי שאינם יהודים. משכך, חורה לי השימוש במושג המקודש - ביהדות ובציונות - 'עלייה'. הביטוי הראוי יותר הוא 'הגירה', ובו הרבינו להשתמש ברשימה זו. אמור מעתה 'זכאי הגירה' ולא 'זכאי עלייה', ובודאי לא 'זכאי שבות'.

יעקב זכה להבטחת שיבה לארץ בלשון "ואנכי אעלך גם עלה", כמצוטט בראש המדור. גם במעמד הסנה התבשר משה "אעלה אתכם מעני מצרים" (ג, יז). והנה בפרשתנו ההבטחה האלקית 'ירדה' ומצטמצמת ללשון "והבאתי אתכם". מבלי שבינותי בספרים עלה/ירד בדעתי כי כידוע יציאת מצרים כללה ערב רב אשר התעקש 'לעלות אתם' (יב, לח), ובצידם לא מעט פושעי-ישראל שנגאלו בתוך אחיהם. שמא לפיכך מיעט הקב"ה את הבשורה וכינה אותה 'הבאה' תחת עליה. אמור מעתה 'זכאי הבאה'.

(נכתב במוצ"ש שמות).

חוק השבות במקורו היה מאבני התשתית של מדינת ישראל, והצידוק המרכזי לייסודה. מסעיפו הראשון בוקע משק כנפי הגאולה: "כל יהודי זכאי לעלות לארץ". במרוצת השנים, בעקבות פולמוסי 'מיהו יהודי' שחזרו על עצמם בווריאציות שונות, נערך בחוק תיקון-מקלקל והוכרה זכאות הגירה לישראל גם של בן, נכד ובני זוג של יהודי וצאצאיהם. מזה שנים רבות הטפל מרובה על העיקר, והנכרים מהווים מעל 75% מהיקף העליה-ההגירה לישראל, מארבע כנפות תבל. בצד זה יש להוסיף את גל ההגירה מאתיופיה אשר מזה כ-12 שנה איננה בחסות חוק השבות (משלא הוכרה יהדותו של שבט הפלאשמורה) אלא מכח מחווה הומניטרית (רובם עוברים גיור כהלכה ויהדותם מושלמת).

אך גם חוק השבות המקורי, שנחקק בתש"י (1950) מפנה עורף ליהודים (כהלכה) קרימינלים ומסכני שלום הציבור. בסעיף 2 כתוב לאמר: "חוץ אם הוא (1) פועל נגד העם היהודי. (2) עלול לסכן את בריאות הציבור או בטחון המדינה. (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". כמעט שלא נעשה שימוש בהגבלות אלו, אך משהעם היושב בציון הגיע 'עד הלום', מבחינת עוצמת הפשע, אני מחפש את האבידה גם תחת פנס זה - ההגירה הנכרית המאסיבית.

חוק השבות עטור בהילה של 'קדושה' וקשה מאד לשנותו, מה גם שמחיקת 'סעיף הנכד' לא תפתור את בעיית נכריוּת הבנים ובני הזוג. הדרך לצמצום יבוא הפשע ושאר מרעין בישין הוא לסגור/לצמצם את פעילות הסוכנות בארצות עתירות פשע. די לנו בתוצרת שלנו, בפשיעת אחינו היהודים. מי שירצה להגר לכאן, גם אם איננו יהודי, נקבלו בסבר פנים יפות על-פי חוק. אך נפסיק לחזר אחריהם גם במחיר אי-הצדקת קיומה העיקרי של הסוכנות, אשר פג תוקפה בתחום העלייה.

אינני מחפש את הפיתרון 'תחת הפנס' ואני יודע כי השכרות, האלימות והפשיעה חוצים את כל המגזרים, ברמות שונות ובאיפיונים שונים. אף-על-פי-כן אפנה מבט לזירת העלייה הלא-יהודית הנושאת עמה חיידקים של פשעי-על, אלימות ושכרות.

כבר כתבנו בעבר במדור זה כי כנראה קיים מתאם סטטיסטי בין הפשיעה הקשה והזוועתית ובין היות המבצעים האכזרים - לא יהודים. יודע אני כי גם יהודים כשרים על-פי ההלכה מצויים בדיוטה התחתונה של עולם הפשע, אך הלב מסרב להאמין כי רוצח יהודי יחסל משפחה שלמה, יאנוס את האם לאחר הרצח, או ישסף גרונות וכיו"ב. כל אימת שאני שומע זוועה שכזו אני מצפה להודעה הצפויה בעקבותיה: "הלוויה נערכה בגבעת ברנר / בקיבוץ עינת, בבית העלמין האזרחי"...