אילנה דיין רואה חצי...

לכל אחד שמורה זכות יסוד לאמץ השקפת עולם אידיאולוגית. הזכות הזאת כל כך חשובה, עד כי מותר לטועים להטיח בצודקים: אתם טועים! אין לי בעיה עם שמאלנים. הם יגידו שאני טועה, אני אגיד את אותו דבר, ובהגיע הרגע, המציאות תפסוק מי צדק. יש לי בעיה עם שונאים. אילנה דיין היא שמאלנית שהשנאה מהווה מרכיב ראשי באידיאולוגיה אותה היא מפיצה.

בפעם הראשונה שהתפתחה אצלי סלידה מהגברת הזאת, היה בתאריך - 29.6.06. עד אז, ראיתי בה, (עוד) אחת מהעדר שהשתלט לנו על ערוצי התודעה. באותו יום היא התראיינה ב"תיק תקשורת", ומול חיים זיסוביץ היא חשפה את דעתה על ההבדל בהתייחסות התקשורת לשני הנערים החטופים, גלעד שליט ואליהו אשרי ז"ל. ראיתי את הראיון הזה כמה פעמים והתפוצצתי.

קבלו ציטוט (הניסוח המסורבל באחריות דיין):

דיין: "אתה בטוח זיסו שאתה לא שואל את השאלה בגלל הכיפה שעל ראשך?... זה בסדר שיש כאן בכל זאת הטיה מסוימת, יש כאן בחור חייל ממצפה הילה, טנקיסט, מלח-הארץ שקוראים לו גלעד, ויש פה אליהו. ואליהו הוא מתנחל מאיתמר. אחד מהם חייל... החיילים הם הילדים של כולנו. אני חושבת שזה ההבדל המרכזי. גלעד הוא הילד של כולנו. ויש בזה משהו מקסים"...

זיסוביץ: "ואליהו, לא הילד של כולנו?"...

דיין: "לא, לא! זה נורא לומר את זה, אבל זה ככה"... "יש בזה משהו מקסים", היא אמרה על ההבחנה בין שני הנערים.

לא רק אני הזדעזעתי מההתייחסות של דיין להירצחו של אליהו אשרי (הי"ד) על-ידי זדים. תחת הכותרת (תקלידו בגוגל) "אחינו אליהו אשרי", כתב העיתונאי דן מרגלית: "העובדה שרק חצי מדינה מתאבלת על אליהו אשרי, מפני שהיה מתנחל, היא תמרור אזהרה מפני הדרך המוליכה לשתי מדינות לעם אחד" (מעריב, 4.7.06).

השנאה והיהירות, אחים יקרים, הן שמונעות מאנשים כמו אילנה דיין לראות נכון יריבים פוליטיים. ודווקא השונאים האלה השתלטו לנו על אמצעי התקשורת. אני מתפלל ליום שבו השליטה שלהם בתקשורת תסתיים. ועד אז, נעשה הכל כדי להזכיר ולהפיץ את סלידתנו, משנאתם את אחיהם, אחינו...