פרשת
דני דנקנר הנחקרת בימים אלה על-ידי המשטרה, מעוררת עניין רב. ולא בכדי. מדובר בדמויות הבכירות ביותר בקהיליית העסקים בישראל. כלי התקשורת מסתערים על כל שביב של מידע, בניסיון להקדים ו/או ליצר סנסציות שיימשכו קוראים/צופים.
כך פעלה גם העיתונאית
אילנה דיין, כששידרה בערוץ 2 (יום ה', 04.03.109), מידע על ההלוואות שניתנו לדני דנקנר בבנק הפועלים. מידע מגמתי שמקורו, כנראה, באנשי בנק ישראל.
חלקו של בנק ישראל בכשלים ובמחדלים, אגב, אינו מאוזכר. להפך: אנשי בנק ישראל, ובראשם הנגיד פרופ'
סטנלי פישר והמפקח
רוני חזקיהו, מוצגים כגיבורים וכמי שמנעו את קריסת בנק הפועלים.
על-פי הפרסום של דיין - שצוטט בעקבותיה במרבית כלי התקשורת - נבדק חשד לפיו דנקנר סידר לעצמו מסגרת אשראי של 12 מיליון שקל ומקדמת שכר בסך 1.3 מיליון שקל - בניגוד לנהלים. המידע הוצג כחשיפה, משל מדובר בהלוואות שניתנו בסודיות ובכספים שהועברו 'מתחת לשולחן', ושלא כדין.
ההלוואות דווחו במסגרת הדוחות הכספיים
אלא שהעובדות שונות. בנק הפועלים העמיד, ברשות ובסמכות, הלוואות גדולות לשורה של מנהלים בכירים בבנק. דיווח פרטני נמסר בנושא במסגרת הדוחות הכספיים לשנת 2008 (עמ' 174), כמו גם בשנים קודמות. מהדוחות שפורסמו בסוף מרס 2009 עולה:
- יתרת ההלוואות לדני דנקנר (יו"ר) לדצמבר 2008 שלא בתנאי הטבה: 14.328 מיליוני ש"ח;
- יתרת ההלוואות לצבי זיו (מנכ"ל) לדצמבר 2008 שלא בתנאי הטבה: 4.147 מיליוני ש"ח;
- יתרת ההלוואות לניר בורנשטיין (מנכ"ל פועלים שוקי הון אותה עת) לדצמבר 2008 שלא בתנאי הטבה: 4.668 מיליוני ש"ח.
ההלוואות אושרו כדין על-ידי ועדת בעלי עניין שממונה מטעם הדירקטוריון. באותה עת כיהנו בדירקטריון חברים נכבדים, ובהם: פרופ'
יאיר אורגלר (דח"צ),
אמרי טוב (דח"צ), פרופ' עודד שריג ואיריס אייזקסון.
המידע על ההלוואות היה בידי אנשי בנק ישראל. חזקה עליהם שאם היה המידע מצביע על הלוואות בלתי תקינות ו/או בלתי חוקיות, אזי היו נדרשים כל אותם בכירים להסתלק בו-ביום מהבנק.
1.3 מיליון ש"ח קיזזו החזר בונוס
גם הטיעון לפיו סידר לעצמו דני דנקנר הלוואה בסך 1.3 מיליון ש"ח וקיבל אותה תוך יום אחד, אינו מחזיק מים. שכן: אין מדובר ב"כסף לקבל", אלא בקיזוז שנערך לפני כשלוש שנים - במסגרת ביטול חלק מהבונוסים לבכירים.
כזכור, בעקבות ביקורת ציבורית חריפה, נאלצו בכירי הבנק דאז, ובראשם
שלמה נחמה, שכיהן כיושב-ראש, דני דנקנר, שכיהן כסגן יושב-ראש, וצבי זיו, שכיהן כמנכ"ל, להשיב חלק מהבונוסים שקיבלו. דנקנר עשה זאת באמצעות הגדלת ההלוואות מהבנק, והשבה לאלתר של חלק מהבונוס. האישור אומנם ניתן, אך זאת כדי להשיב בונוס, כאמור, ולא כדי ליתן כסף חדש לידיו של דנקנר.
|
|
|
התרגילים של בכירי בנק ישראל
|
|
|
|
דנקנר. התפטר בגלל חילוקי דיעות [יח"צ]
|
|
|
|
הנגיד פישר והמפקח חזקיהו מטעים את הציבור כשהם יוצרים את הרושם כאילו הם פעלו להדחת דנקנר בגלל ליקויים בטוהר מידות
|
| ▪ ▪ ▪ |
הכשלים והמחדלים של בכירי בנק ישראל, מוצנעים. סטנלי פישר ו רוני חזקיהו מוצגים כמי שהזהירו ודאגו, מבעוד מועד, לסילוקו של דנקנר מתפקיד היושב-ראש, לאחר שגילו את דבר מעלליו בבנק. אלא שהעובדות שונות:
- ההודעה הרשמית קבעה שלא נמצאו ליקויים בטוהר מידות - פישר וחזקיהו הסכימו לכך, לאחר מו"מ שנמשך כמה שבועות, שבהודעת דנקנר לדירקטוריון בנק הפועלים על החלטתו להתפטר (01.06.09), ייאמר מפורשות כי הדבר נובע מחילוקי דעות, ולא בשל ליקויים בטוהר מידות. משום כך גם הוסכם בין הצדדים, כי דנקנר לא יפרוש מיידית, אלא יכהן בדירקטוריון עד סוף 2009;
- פישר וחזקיהו הם שאישרו מינוי דנקנר - דני דנקנר מוצג כאדם פוחז, הולל וחסר אחריות, שמלכתחילה לא היה ראוי לתפקיד יושב-ראש בנק הפועלים. אם אכן כך הם פני הדברים, מדוע נמנעים כלי התקשורת מלהטיל את האחריות לכך על הנגיד פישר והמפקח חזקיהו. הרי הם-הם שאישרו את מינויו של דנקנר לתפקיד... הלא כן?
- מתי פישר לא אמר אמת - הניסיון של פישר בוועדת הכספים של הכנסת ("אני עצוב", 04.03.10) להציג מצג כאילו דנקנר התפוטר אז מהדירקטוריון בשל ליקויים שגילה בנק ישראל בטוהר מידותיו של דנקנר - ליקויים שנחקרים עכשיו על-ידי המשטרה – אינו ראוי. שכן אחת מהשתיים: או שפישר לא אמר אמת ביוני 2009 – כשהסכים שייאמר בשמו שההתפטרות נובעת מחילוקי דעות בלבד; או שהוא אינו דובר אמת עכשיו, כשהוא מנסה "לנכס לעצמו" קרדיט בגין חשיפת מידע, כביכול, שהוביל לחקירת המשטרה;
- פישר ניצל לרעה מעמד הדיון בחוק בנק ישראל - הנגיד פישר ביצע מעשה בלתי ראוי, כאשר בעיצומו של דיון בוועדת הכספים של הכנסת, שזומן לדון בחוק בנק ישראל, הוא רמז כאילו הוא האחראי להישג החקירתי. פישר הגיע לוועדה כדי להדוף סעיפים בחוק העלולים להגביל את ההפקרות בבנק המרכזי (במיוחד באשר לשכר העובדים, כדרישת האוצר, ולאמצעי הפיקוח על החלטות ופעולות הבנק). תזמון הפרסום באמצעות אילנה דיין, מצד אחד, והופעתו בדיוק ביום הקובע בפני חברי ועדת הכספים, מצד שני, איפשרו לנגיד להנות מאהדה, שעלולה לסייע לו לבטל את רוע הגזירה, כך שסעיפים "מטרידים" יוסרו מהחוק החדש המובא להכרעה במליאת הכנסת. במשר האוצר, אגב, מודעים לכך היטב, ובכוונת האוצר לפעול כך שהנגיד לא יוכל להשיג את מבוקשו.
[ הערה שלי (י.י.) - פרופ' סטנלי פישר מוצג בציבור כאיש חסר פניות וכמקצוען בלתי תלוי. הניסיון מלמד כי מדובר באדם היודע היטב לנצל לתועלתו את חולשות המערכות, וכמי שלא נמנע מעשיית שימוש בעייתי בכלים פוליטיים. התנהלותו מזכירה איש יקר אחר - נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, שהפך בתקופתו כנשיא לגדול הפוליטיקאים.]
|
|