הצטערתי ש"עג'מי" לא זכה

הצטערתי ש"עג'מי לא זכה בפרס". הצטערתי למשמע ההכרזה של הבמאי: "אני לא מייצג מדינה שאינה מייצגת אותי". אני רק יכול להבין את סערת הנפש בה הוא היה נתון. אני מבין את תחושת הניכור של תושב עג'מי שהמדינה התנכלה לשכונתו שישים שנה, וקינחה בקינוחי אלימות מזוויעה את שני אחיו, אזרחים שקטים, שומרי חוק, שללא עוול, המשטרה "פירקה להם את הצורה".

אני מצטער שהתקשורת האירה את הנושא עם כמויות לא מבוטלות של שמחה לאיד. אני באמת הצטערתי שהסרט לא זכה בפרס.

מכל כותבי המאמרים, ששיחררו אנחת רווחה שהסרט לא זכה, אני מבקש, שיעשו חשבון-נפש כיצד הגענו למצב, שבשכונתו של האמן הורסים בתים. מגרשים דיירים שחיו בבתים למעלה משישים שנה. שילמו ארנונה, גידלו ילדים ונכדים, אבל מול יצרים נדל"ניים המבקשים לגרוף שלמונים, הם עומדים חסרי-אונים.

מכל כותבי המאמרים שיכורי השמחה לאידו של הבמאי, אני מבקש שכולנו נעשה חשבון-נפש כיצד נתנו יד, שתוכניות בנייה בלבה של שכונת מגוריו מאשרים נישול אוכלוסיה, שגרה במקום יותר משישים שנה, ומאשרים בניית דירות רק למי שאינו ערבי. מי שאישר את תוכנית מתאר השולחת מכתבי פינוי לתושבים ערבים שחיים בשכונה יותר משישים שנה, החליט להצית להבת שנאה וניכור. מי שאישר תוכנית מתאר - שעל חורבות בית הרוס יוקם בניין רק לא לערבים - החליט בשביל במאי הסרט, בן השכונה, שהמדינה אינה מייצגת אותו והוא לא יכול לייצגה.

מבחינתי, הבמאי קיבל את הפרס של אמן הנאמן לערכיו. מבחינתי, האם מֶרִי, בעלה וילדיה קיבלו את הפרס של משפחה למופת לחיים של נתינה לסביבה ולחברה בה הם חיים.

מספר ימים לפני אירוע האוסקר בהוליווד, בשכונה בה התרחש הסרט, התרחש סרט אמיתי מחיי השכונה. חלק מכוכבי הסרט הם בני משפחתו של הבמאי, ילדיה של האם מֶרִי, רק הפעם הם השתתפו בסרט בעל-כורחם. את מלאכת התסריטאות והבימוי נטלו שוטרי משטרת יפו ומפקדיה.

מול ביתו של בנה, מהנדס התעשיה והניהול ג'ריס קובטי, אחיו של הבמאי, הידוע כאדם שקט - אזקה המשטרה באזיקים שני ילדים ודרשה מהם לעמוד עם פניהם לקיר. הילדים נשאלו שאלות על-ידי השוטרים. כל תשובה שלא נראתה לשוטרים, זיכתה את הילדים בסטירות לחי, בעודם אזוקים ופניהם לקיר.

אני חוזר ומדגיש, למשטרה מותר לא להאמין לגרסת הילדים שנתפסו עת כרו קבר לכלב אהוב שנפטר. מותר למשטרה לחשוד שהילדים כרו בור למטרות פליליות, כמו הסתרת סמים. אסור לשוטרים ולשוטרת שהיו במקום להכות את הילדים, כאשר הם אזוקים.

ילדים יש לחקור רק כאשר החוקר הוא חוקר נוער. לא משפילים אותם בפרהסיה בסטירות לחי.

אני מבין ללבו של הבמאי שאחיו גם כן נאזק באזיקים, כאשר כל אשמתו הייתה גילוי של אזרחות נאותה וביקש להבהיר לשוטרים שלא מדובר בילדים עבריינים. כאשר ניגש האח השני, האמן טוני קובטי, לברר מדוע אחיו אזוק באזיקים זכה למנות גדושות של ריסוס בגז פלפל מידי השוטרים, שמיהרו לאזוק אותו. כשג'ריס התמוטט הוא קיבל מנה נוספת של גז פלפל בתוספת אלימות מילולית בעלת גוון גזעני ומיני, וזאת כולל אלימות פיסית שכללה בעיטות.

בקשתו של המהנדס להגיע לשירותים הותנתה בחיפוש בעירום מלא, ואמנם הוא נלקח לשירותים והופשט מבגדיו, ורק אז ניתן לו להיכנס לתא השירותים.