העולם הערבי בהלם מהמבצע בדובאי

ב-15 בפברואר 2010 כינס מפקד משטרת דובאי מסיבת עיתונאים והטיל פצצה לחלל האוויר. הוא הציג ברוב גאון והדר צילומים של החשודים במעקב וחיסולו של אל-מבחוח בדובאי. בעוד שרוב עם ישראל קרא את הכתוב על אודות המקרה בעיתונות הישראלית, חשוב שנבין כיצד העולם הערבי מתייחס לכך ומהי המשמעות של הדברים עבורו.

תמונותיהם של אותם גברים לבושים בבגדי ספורט וחבריהם המסתובבים באופן חופשי במדינה ערבית ועושים בה כבשלהם גרמו לאפקט מעניין. הייתה זו הפעם הראשונה בה התאפשר לצופי הטלוויזיה בעולם הערבי לראות פעילות החשודה כפעילות מוסד במדינה ערבית. התקשורת הערבית צמאה לכל הפרטים וקולטת בשקיקה כל רסיס וכל שמועה, מתוך ידיעה שמדובר בהזדמנות חד-פעמית.

מבדיקה מדוקדקת שערכתי בסיקור התקשורתי במדינות ערב, לא איתרתי ביטויים של זלזול בגורם המבצע, ביטויים של התנשאות או ירידה בהערכה שיוחסה כלפי הגורם החשוד כמוסד הישראלי. ההפך הוא הנכון.

התקשורת הערבית בחרה לשבח את משטרת דובאי על כך שהביאה לתיעוד של האירוע בצורה שלא מוכרת מן העבר. הגדיל לעשות עורך "אלקודס אלערבי", עבד אלברי עטוואן, אשר לפני מספר ימים סקר בצורה מדוקדקת את כל המבצעים החשודים כמבצעי מוסד נגד יעדים ערביים. הביקורת המשתמעת מהדיווחים היא כלפי אותן מדינות בהן התבצעה פעילות החשודה כפעילות מוסד ולא ניתן היה לקבל ניתוח או צילום דומה לזה שהתקבל מדובאי.