|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני חופר, את חופרת, וחופרת התולעת
|
המוות של המשורר והמתרגם היהודי פול צלאן היה ידוע מראש, לאחר ש"חפר וחפר" במחנה כפייה ● אלוהים, שכונה בפיו "שום איש", לא הציל אותו
|
|
"שום איש" - לא הציל אותו ממחנות המוות הגרמניים
|
|
|
|
|
[השורה שבכותרת לקוחה משירו של פול צלאן "אדמה הייתה בהם" (מתוך הקובץ "סורג שפה" בתרגום שמעון זנדבק)] בעוד שמונה ימים, בלילה שבין 19 ל-20 באפריל, ימלאו 40 שנה לרגע שבו קפץ פול צלאן אל מותו, מגשר מיראבו אל מימי הסיין בפריס. אם אדם קופץ מגשר, אל הנהר, באמצע הלילה, הדעת נותנת שיש לו (או שלפחות הוא חושב שיש לו) סיבות טובות לכך. מבחינתו של צלאן, אלוהים - אותו כינה בהמשך בכינויו הקבלי, "שום איש" - לא הציל אותו ממחנות המוות הגרמניים, אף אחד, גם לא "שום איש", לא היה יכול להציל אותו. זה היה מוות ידוע מראש. הוא נולד בשנת 1920 בצ'רנוביץ בבּוּקובינה, בבית יהודי. אביו הציוני לימד אותו עברית, אבל התרבות שסביבה נע הבית הייתה התרבות הגרמנית. פול הצעיר ביטל את הציונות וראה בעצמו "אוניברסליסט", אחר-כך "קומוניסט", ואחרי שבשנת 1940 כבש הצבא הרוסי את בוקובינה, הפך, לפי הגדרתו שלו, ל"טרוצקיסט". לאחר הכיבוש הגרמני (1942) נשלח למחנה כפייה. על שעבר עליו במחנה, נהג לענות במילה אחת: "חפרנו". ...חפרו. הם חפרו וחפרו, כך עבר
עליהם יומם, לילם. ולא היללו את אלוהים,
ששמעו כי רצה בכל זה... אחרי המלחמה תירגם כמה משירי יהודה הלוי לגרמנית, וכתב את "פוגת מוות", שבו המוות מוצג כ"אמן מגרמניה". חלב שחור של שחר אנחנו שותים עם ערב
שותים צהרים ובוקר שותים עם לילה
שותים ושותים
כורים בור קבר ברוח שם שוכבים לא צפוף
איש גר בבית והוא מנגן בנחשים הוא כותב
כותב לגרמניה בשעת דימדומים זהב שערך מרגריטה
כותב ויוצא את הבית רושפים כוכבים שורק לכלביו שיבואו
שורק ליהודיו שיצאו ויכרו בעפר בור קבר
פוקד עלינו פיצחו בנגינות למחול
[תרגום: שמעון זנדבק]
הוא שלט בשש שפות, אבל תודעתו כמשורר התקיימה רק בשפה הגרמנית, שפתו של ה"אמן מגרמניה", גיבור "פוגת מוות", שפתם של "אנטי ברואים":
...אספסוף שוצף
של אנטי ברואים:
דגל הניפו - בבואה וצלם
נגררים ריקם אל הזמן...
|
|
| במרס 1970 קרא משיריו בפרייבורג. מרטין היידגר, שישב בקהל, הזדעזע מעוצמת שירתו וכתב לו מכתב תודה. ייתכן שהמפגש עם היידגר, שתמך במפלגה הנאצית והתנכר - כנדרש בחוקי הגזע - למורהו היהודי, זיעזע את צלאן לא פחות | |
|
|
|
מצב העניינים החמיר כשאלמנתו של המשורר איוואן גול (שצלאן תירגם את שיריו), האשימה אותו ב"שוד יצירתו של גול". צלאן כינה זאת "פרשת דרייפוס השנייה". הוא התרוצץ ברחבי אירופה, ביקש הגנה, סולידריות, הכרה, אבל נתקל באדישות יחסית. הוא ראה בזה מאבק של התרבות הגרמנית כולה נגדו, ה"עד" שהטיח בגרמניה שוב ושוב, את אשמתה, שמיאן להשליך את העבר אחרי גוו ושבשבילו אושוויץ הייתה "עבר שאינו עובר". הוא זכה בפרסים רבים (אותם החשיב כ"תכסיס שנועד להשתיקני"), ועמד במרכזן של קטטות ספרותיות סוערות (אותן החשיב ל"המשך תורת היטלר באמצעים אחרים"). אחרי מלחמת ששת הימים התעורר בו הצורך בקשר עם ישראל. הוא ביקר בארץ, קרא משיריו בבתיהם של גרשום שלום ו יהודה עמיחי - וחזר לאירופה. במרס 1970 קרא משיריו בפרייבורג. מרטין היידגר, שישב בקהל, הזדעזע מעוצמת שירתו וכתב לו מכתב תודה. ייתכן שהמפגש עם היידגר, שתמך במפלגה הנאצית והתנכר - כנדרש בחוקי הגזע - למורהו היהודי, זיעזע את צלאן לא פחות, ואולי יותר.
|
|
לא קשה היה לזעזע את צלאן. שירתו הייתה אפופת בהלה. הוא חזר על מילותיו כמוכה כיפיון. המילים היו לו ככלונסאות שהחזיקו אותו מעל לפני המים. עד שכלונס אחד, כנראה, נכנע לעומס - ונשבר.
הוא חזר לפריס, נפגש עם בנו, ובלילה שבין 19 ל-20 באפריל 1970 קפץ אל מותו מגשר מיראבו. ב-1 במאי נמשתה גופתו מן המים.
מתוך "פרק תהילים" / פול צלאן
שום איש שוב יוצר אותנו עפר מאדמה,
שום איש משביע את אברינו.
שום איש
יתגדל שמך, שום איש,
למענך
נפרח.
נגד
פניך.
אין
היינו, הווים, נהיה
תמיד פורחים:
שושנת האין,
שושנת שום-איש...
|
|
|
1. כל השירים בתרגום שמעון זנדבק.
2. "שושנה" היא הדימוי הקבלי לעם ישראל.
|
|
| תאריך:
|
12/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/04/2010
|
|
יבשם עזגד
|
|
אני חופר, את חופרת, וחופרת התולעת
|
|
|
התקשורת ה"אמינה" שהעניקה לנו הרבה צבע וכותרות ענק לא העלתה על סדר היום הציבורי מדוע בכלל הגיעו לאירוע הדמים של 30.3.1976, שזכה לשם יום האדמה הראשון, אותו חוזרים ומציינים כל שנה ב-30.3.
|
|
|
|
|
"כשאלה הייתה במצב קשה היא נעצה בי את עיניה ואמרה: 'אמא, אני מקווה שתמשיכי לחקור את המחלה הארורה הזו'. בשבילי זו הייתה צוואה ואני מיישמת אותה מאז ועד היום". בעיניים כואבות וקול סדוק מגעגועים, מתרפקת חיה למלבאום על בתה אלה, שבשנת
|
|
|
|
|
בעשור האחרון ישבתי בהרבה מאוד דיונים שהתקיימו באולמות שונים בבניין בית המשפט בתל אביב, והדבר הבולט ביותר, ואולי הצורם מכולם, היה חוסר יעילות בעבודת השופטים ותפקודם, שנראו לעיתים כלקויים או כחובבניים.
|
|
|
|
|
ענת קם, על-פי הפרסומים, גנבה מסמכים מסווגים של הצבא בדרך שיטתית ובהיקף שלא היה מבייש מרגל מקצועי. הטיעון כי הגניבה הייתה אידיאולוגית ולא תמורת בצע-כסף, אינה רלוונטית. הנזקים שנגרמים למדינה הם זהים. לעתים, גניבה שנעשית על-רקע אידיאולוגי חמורה יותר, היות שהמוטיבציה באיתור ובגניבה של חומרים שיכולים להזיק למדינה, גם היא גבוהה יותר.
|
|
|
|
|
בשקט-בשקט יושב בטהרן צורר-ישראל חדש וטווה, בחשאי, תוכניות שנועדו להשלים את מה שהצורר הנאצי לא הספיק לעשות בשעתו: להשמיד את העם היהודי - אבל הפעם במדינתו.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
