קולינריה לעילא ולעילא

התיישבנו לשולחן, אל מול הבר המעוגל, עתיר המשקאות האלכוהוליים, באווירה לטינית, לארוחה עסקית, המוגשת ב"פרידה קאלו" בכל ימות השבוע. ממנות הפתיחה שבתפריט המגוון נדלקנו על קדאיף, ממולא בגבינת-עיזים ופלפלים קלויים, על מצע של חציל באש, עם עגבניות קלויות, שמן-זית ואורגנו. טרפנו את המנה במלוא פינו וטעמנו גם ממנת הגוואקמולה - אבוקדו מקסיקני קצוץ, עם אגוזים טחונים, שהזמינה בת הזוג ושהותירה טעם של עוד. לשתי המנות התלוותה פוג'צה חמימה ונימוחה עם ממרחים פיקנטיים.

מתפריט העיקריות בחרנו בכבדי-עוף, עם בצל מקורמל ופטריות, כשלצידם, בשילוב מוצלח, ניוקי תפוחי-אדמה ברוטב-שרי מתקתק. העזר שכנגד בחרה בצלע-עגל במרינדת עשבי-תיבול, צרובה במחבת, על פולנטת-כמהין ברוטב שרי. כל השבחים מגיעים לשף עתיר התהילה, יואב בלימן, שסבר משום מה כי לא די במעדנים האלה שבאו אל פינו, וכיבד אותנו, נוסף עליהם ועל-חשבון הבית, גם בשני הררי פטה-כבד טעימים להפליא.

קינוח קרם הברולה, שטבל ברוטב עשיר של תותים, הותיר את שנינו עם אורגזמה קולינרית. לימונענע, סודה ואספרסו משובח של "מאורו" - פאר הקפה של איטליה - סייעו לנו בעיכול הכבודה הנכבדה. על הארוחה הדשנה שילמנו מחיר מגוחך של 200 שקל, כולל תשר של 15 אחוז לשירות שניתן מעומק הלב. ולמען הסר כל ספק: את "פרידה קאלו", שאותה זיכינו במלוא 10 הנקודות האפשריות, נשוב ונפקוד בהקדם האפשרי.