מדינה של סחר-עבדים

אם לא די בהתעמרות המחפירה הזאת בעובדים הזרים - עכשיו גם אוסרים עליהם להתאהב ולנהל חיים זוגיים משותפים. לצורך כך מפעילים נגדם תקנות דרקוניות, שאין להן שום אחיזה בחוק. לפי נהליו התמוהים של משרד הפנים, לא מתאפשר לבני-זוג לעבוד ביחד בישראל, ובכל מקרה נאסר עליהם לנהל מערכת-חיים הדדית, גם אם שניהם נחשבים לעובדים חוקיים. יתר על כן: על עובדת זרה, היולדת בישראל, נאסר להישאר עם תינוקה בארץ ושניהם, פשוט, נידונים לגירוש.

מדינה שמתייחסת לעובדיה הזרים כאל מכונות-עבודה, ללא שום סנטימנטים אנושיים, רחוקה מלהיקרא מדינה נאורה. יותר משהיא מדינת עולם שלישי - היא כבר, בעצם, מדינת עולם רביעי לכל דבר. היא תיוותר בתור שכזו כל עוד מדיניות משרד הפנים תהיה מעוגנת בנוהלים פנימיים בלבד, ללא אישור הממשלה או הכנסת.

ובתוך כך מנהלת משטרת ההגירה, בחסות משרד הפנים, תעמולה כוזבת, שאינה אלא שטיפת-מוח לציבור הרחב. היא מלעיטה אותו ב"בובע מעייסס", כאילו שהעובדים הזרים הם מכת-מדינה, באשר הם גוזלים, כביכול, את פרנסתם של עובדים מקומיים; היא אינה מתביישת להעלים מהציבור את האמת, שבכלל לא מצויים בארץ ישראלים שייאותו למלא את מקומם של העובדים הזרים. הרי נקלה בעיניהם לסעוד נכה וישיש, או לטפס במעלה מרזב הבניין; וחוץ מזה מרקיז, מיהו הישראלי שייאות בכלל למכור עצמו לעבודות שכאלה תמורת נזיד העדשים המוצע לעובד הזר?