כשאריק איינשטיין שר "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה", עולם התקשורת לא כלל את האינטרנט. לא היו בלוגים, אתרי תוכן, רשתות חברתיות ועוד. אבל הסנטימנט שמייצג השיר הזה נכון עוד יותר בימינו - כאשר כל אדם יכול לכתוב ולפרסם באינטרנט את כל אשר על ליבו, מובן מאליו שחלק מהתכנים ברשת קשורים למציאות בקשר רופף ביותר, ולעיתים מנותקים ממנה כליל.
בצלם, כארגון לזכויות האדם המבקר זה עשרים שנה את מדיניות הממשלה בשטחים, שזה אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בציבוריות הישראלית, רגיל להיות מותקף. למעשה, ארגון העוסק בביקורת כזאת צריך לבדוק את עצמו היטב אם איננו מותקף לעיתים על עבודתו. דברים אלה נכונים אגב למגיני זכויות האדם בכל מקום ברחבי העולם ולכל תקופה בהיסטוריה.
בצלם בעד זכות הדיבה אנחנו רגילים לקרוא דברים שנכתבו עלינו שכלל לא ידענו. בחודשים האחרונים התפרסמו באתרי אינטרנט ובלוגים הטענות המופרכות שאנשי צוות בצלם ארגנו מפגן אנטי-ישראלי בוינה שבאוסטריה. שמימון הארגון מגיע ממדינות ערב, שעובד השטח של בצלם בחברון הוא פעיל של תנועת חמאס. עוד נכתב שמשרד בצלם בוושינגטון נחקר בחשד שהוא מפר את חוקי ארה"ב, שבצלם לא דיווח על כל סכומי הכסף שקיבל כתרומות, ועוד כהנה וכהנה. ברוב המקרים אנחנו מצליחים לנשום עמוק ולא להתרגש יותר מדי. הבלוגוספירה והאינטרנט הם מדיומים שכל מבקר מטעם עצמו יכול לפרסם בהם כל שעולה על דעתו. זה המחיר שצריך כנראה לשלם עבור יתרונות האינטרנט.
בחודשים האחרונים, על-רקע מתקפתו של ארגון "אם תרצו", בסיועו של כתב
מעריב בן כספית, על
הקרן החדשה לישראל, הייתה עדנה למתקיפינו. לאחר מבצע "
עופרת יצוקה", גברה התחושה בקרב רבים בציבור ש"העולם כולו נגדנו" וכי מעמדה הבינלאומי של ישראל בסכנה. דוח גולדסטון, הביקורת מחוץ על מבצע "עופרת יצוקה" והאווירה המתלהמת מבית הביאו להגברת הקשב הציבורי לאלה ששמו עצמם לבעלי מונופול על מה טוב ישראל. נראה שאלה, מגיניה מטעם-עצמם של ממשלת ישראל, מאמינים שערכים כמו דמוקרטיה,
חופש הביטוי והזכות (והחובה) של החברה האזרחית לבקר את מעשי השלטונות אינם צריכים להיות בעדיפות עליונה.
בצלם גם בעד זכות התגובה בהקשר הזה, התפרסמו באחרונה בבלוגוספירה האשמות מסוגים שונים כנגד בצלם. חלקן התייחסו להתבטאויות עבר של חברי הנהלה וצוות בנושאים שונים, ברובן כאלה שאינן קשורות כלל לעבודת בצלם או שאינן מייצגות את עמדות הארגון ולא נאמרו מטעמו. מובן שהובאו רק עמדות שמציגות את בצלם באור שלילי, לתפיסת המראיינים, ולא כאלה המשקפות את קשת הדיעות הרחבה בארגון ובהנהלתו. במקרים אחרים, המציאו עמדות עבור הארגון (לדוגמא, הטענה המופרכת שבצלם הביע עמדה בעד "זכות השיבה" או בעד פתרון של מדינה אחת לסכסוך הישראלי-פלשתיני). המטרה ברורה - להפחיד, להסית ולהסיט מהעיקר כדי להשתיק את קולו החשוב של בצלם, לפגוע בעבודתו ולהרחיק את הדיון מהביקורת המהותית שהוא משמיע.
וכמובן, בצלם בעד זכות הכתיבה כארגון לזכויות האדם, בצלם מחויב לחופש הביטוי של דעות שונות משלנו. מובן שכארגון שעוסק בעצמו בהעברת ביקורת על מדיניות ממשלתנו, אנחנו מברכים על דיון רציני וביקורתי בעבודתנו בתקשורת הממוסדת, כמו-גם בבלוגוספירה. זה לגיטימי וגם מתבקש לבקר אותנו, ואם הביקורת היא עניינית אנחנו מטים לה אוזן ומתמודדים איתה. מובן שעל כלי תקשורת רציניים בישראל לפעול על-פי העקרונות שהוגדרו בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. כאשר הם מפרסמים מידע לא נכון או מוטעה, בצלם יפעל מולם באמצעות תלונה לוועדת האתיקה של מועצת העיתונות כדי לחייבם לתקן את הדברים. כאשר בלוגרים מפרסמים שקרים, חצאי אמיתות או סתם שטויות נגדנו, אנחנו מבהירים את האמת בפורומים העומדים לרשותנו, כמו הבלוג הזה. יש לנו ביטחון עמוק בצדקת דרכנו, במהימנות עבודתנו ובחוזק הטיעונים שלנו. השתתפות בדיון מושכל אודות הנושאים על סדר היום הציבורי הישראלי היא זכותם של כל אזרחי המדינה. אנחנו רואים בהשתתפות בדיון כזה לא רק זכות, אלא גם חובה.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
