|
|
|
ללא כותרת, וידאו, 3:24 דקות, 2007
|
| ▪ ▪ ▪ |
עבודת הווידאו של אורי ארן, שבה הוא נראה מחבק את כלבתו ובוכה ב"זרועותיה", היא, לכאורה, בניגוד למצופה. יש כאן היפוך תפקידים, כאשר האדון מבקש נחמה אצל הכלב... ברור כי האדם איבד לחלוטין את עליונותו על החיה.
|
|
|
|
|
|
[צילום: מרגלית מולנר גויטיין]
|
מיצב, פרחים פרקטליים, מציאות מדומה אינטראקטיבית 2010. תוכנה: סיריל הנרי
וידאו, הרבריוס 2059 (מגדיר צמחים), 35 דקות, 2009
|
| ▪ ▪ ▪ |
שתי העבודות של מיגל שבלייה עוסקות בעולם הבוטני מעשה ידי אדם. תוכנת מחשב מייצרת גינת פרחים וירטואלית המחדשת את עצמה עד אין-קץ: הפרחים נובטים, פורחים, מבשילים, נובלים ומתכלים מול עיני הצופים. הפרחים יפים מאוד ובאותה מידה, גם מסתוריים ומאיימים.
דואליות זו שואבת את השראתה מספר שיריו של שארל בודלר, פרחי הרע, המוצא יופי גם ברע. המבנה הרובוטי, מכני של הפרחים נותן להם ממד חייתי: הם חיים, מתכופפים ומזדקרים כמו מרצונם הם.
ולקינוח, מבט קצת מפתיע ומשועשע: מיצג של אלונה רודה - כלב מכני הנראה אותנטי לחלוטין, המאונן אל עמוד. למה לא, גם כלבים הם בני אדם...
|
|
|
|
|
|
[צילום: מרגלית מולנר גויטיין]
|
|
מיצב, חבורת גאנג-באנג, 2010
|
| ▪ ▪ ▪ |
החלק הראשון בתערוכה המציגה יחסי אדם-חיה מתרכז בצבוע, חיה שסמליותה המורכבת מאתגרת את משמעות יחסים אלה. הצבוע מעולם לא נחשב לחיה "סימפטית", ידידת האדם. הצבועים חיים בלהקות, ידועים באכזריותם ומתקיימים על גניבת פגרים שחיות אחרות צדות.
נחשון מציג פסלים של צבוע נקוד (שם מדעי: Crocuta crocuta), בגודל כמעט טבעי. הצבועים מאיימים, אפילו דוחים. הנקבות גדולות יותר והן השולטות בלהקה. איבר מינן - הדגדגן - נראה כמו האיבר הזכרי - הפאלוס, והוא משתנה ומתכווץ בעת הזיווג.
|
|
|
|
|
|
[צילום: פיטר הוגו]
|
|
תצלומים מתוך הסדרה: הצבוע וגברים אחרים, 2007-2005
|
| ▪ ▪ ▪ |
לצד פסליו של נחשון מוצגות תמונות של פיטר הוגו, שצולמו במהלך שתי נסיעות לניגריה, שם הצטרף ללהקת "בדרנים" נוודים מקומיים, שכינו עצמם "מטפלי צבועים". הקבוצה הורכבה מגברים אחדים, מקרובי משפחה, מילדה קטנה, משלושה צבועים, מארבעה קופים ומכמה נחשי פיתון. החבורה חצתה את הארץ לאורכה ולרוחבה, והתפרנסה מהופעות וממכירת תרופות מסורתיות. האמן, מבחינתו, הוקסם מן "ההכלאה בין האורבני לפראי ומן היחס הפרדוקסלי בין המטפלים לבעלי החיים שלהם, שהיה לעתים עתיר חיבה ולעתים אכזרי וגס".
בתצלומיו של הוגו, יחסי האדם והחיה סימביוטיים: נדמה כי האדם שומר על עליונותו - החיות מנוטרלות על-ידי זמם לפה, קשורות לחבל, אבל הן עדיין חיות פרא שיכולות להתקיף את האדון בכל הזדמנות.
|
|
|
|
מאנימל, אנימציית וידאו בשחור לבן, 5:30 דקות, 2005
|
| ▪ ▪ ▪ |
הסרט מאנימל נעשה בטכנולוגיית אנימציה בתלת-ממד של צורות שטוחות לחלוטין.
הסיפור מתאר השתלטות של זאבי פרא על עיר - מעין מטאפורה על המתח שבין טבע פראי לתרבות, אורבניזציה, הישרדות וכולי. שם העבודה מאגד בתוכו את מושג האדם-man, וחיה animal, ומכאן גם שם התערוכה.
|
|
תפוס כינוי יחודי
