אני ימני ולא שונא ערבים

לפעמים כשאני קורא מאמרי דעה בכלי התקשורת, בין אם ב-ynet ובין אם ב"מקור ראשון" אני מתקומם ממצב הקיפאון המחשבתי שנוצר כאן. יש מוסכמות בלתי כתובות אבל מורגשות באווירה הכללית שימני = שונא ערבים, ושמאלני = שונא יהודים מתנחלים.

כיוון שאני לא שמאלני אני לא מתכוון לעסוק בשמאל אבל כימני אני רוצה לקבוע נחרצות - אני לא שונא ערבים. אין לי עניין להילחם סתם כך בערבים, אני לא גזען שקובע שכל הערבים מטומטמים כי הם ערבים ומלחמה היא ממש לא כוס התה שלי.

אני ימני שאוהב יהודים (בעיקר את הישראלים שביניהם) ואוהב מאוד את הארץ שהובטחה לו בתורה על-ידי הקב"ה (הקדוש-ברוך-הוא שיצר אותנו וברא את העולם, כן כן ההוא) וממש לא רואה סיבה לוותר על מה ששייך לו בזכות ולא בחסד. שמירה על חיי יהודים היא ערך עליון אצלי וברור לי שנתינת אפשרות לטרוריסטים לפגע - למשל באמצעות הסרת מחסומים - תוביל לכך שהטרוריסטים ינצלו את ההזדמנות להגשמת האידיאולוגיה שלהם וירצחו יהודים.

ברור לי מעל לכל ספק ששום ויתור על מה ששייך לי ולעם שלי לא יקדם שלום או אפילו הפוגה כי אני מתבונן בקבוצות שמובילות את הציבור הערבי שחי בארצי ומחוצה לה, אני רואה את סמלו של החמאס - גבולות מדינת ישראל שנקבעו בדם של חיילים ישראלים כולל "אצבעות הטורקי" שבנגב! - ומבין ששום ויתור עד קווים כלשהם לא ישכנע אותם להפסיק את המלחמה נגדנו.

כשאני רואה קבוצות של בוגדים כמו "שלום עכשיו" שבשם איזו אידיאולוגיה מעורפלת ומפולפלת משתקים ומחלישים את כוח העמידה הלאומי ומעודדים עבירות על החוק כאשר הדבר מתאים להם כמו במקרה ענת קם ובאותה נשימה צווחים בגרון ניחר כנגד "מתנחל" שהעז להוסיף פרגולה בחצר שלו ומנסים לשסות בו את כוחות הביטחון - ובכך מסיטים אותם מייעודם האמיתי - אני מתקומם ועושה מה שביכולתי כאזרח כדי להציל את המדינה היקרה שלי.

אני רואה בערבים החיים בעזה אנשים שנבראו בצלם אלוקים, בעלי יכולות אינטלקטואליות כמו כל אדם, ובהתאם לכך אני שופט אותם בהתאם לבחירותיהם. מי שמצביע במודע למפלגה שחרתה על דגלה רצח יהודים, מיטוט המדינה האהובה שלי בכל האמצעים כולל חטיפת חייל של הצבא שלי והחזקתו בניגוד לכל האמנות הבינלאומיות (בהן אנחנו דווקא כן מחוייבים לעמוד) ראוי לטיפול כמו כל אויב והתייחסות אליו כ"אזרח חף מפשע" היא שקר במלוא מובן המילה. ולאויב צריך למנוע חשמל ומים וכל מה שניתן, כיוון שבמלחמה זה אנחנו או הם.

אני מבין שאנחנו חיים במלחמה אחת ארוכה, לא בגלל שאני אוהב מלחמות אלא כיוון שאני מקשיב לצד השני ומבין שאם אני לא אגן על עצמי, אף אחד לא יעשה זאת בשבילי ואז אני וכל בני עמי היקרים נצטרף לרשימה הארוכה והשחורה אותה כינה הנשיא שלנו "קורבנות השלום". אני לא קורבן. אף אחד לא קורבן. אני לא שונא ערבים. אני אוהב יהודים ומתעב את אלו שרוצים להרוג אותם.