מרשם ה"פוליטיקל-קורקט" למפלה במלחמה

חודשיים לפני התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11.9.11, משך את תשומת לבי ניתוח מעניין של תקציב הביטחון האמריקני שהופיע בירחון היוקרתי MILITARY TECHNOLOGY לענייני צבא וביטחון.

מרווין לייבסטון, כותב המאמר, הציג סימן שאלה לגבי נכונות "סל האיומים" עליו נבנה התקציב והוא לא ידע כמה צדק, אם כי גם הוא לא ראה את הסכנה מס' 1 לביטחון הלאומי של ארה"ב. עם כל הצניעות בפני מומחי הביטחון האמריקנים, החלטתי לפרסם את דעתי/אזהרתי על העיוורון המסוכן שלהם, במתן העדיפות הדומיננטית להגנה מטילים בליסטיים ארוכי טווח, תוך התעלמות מהסכנה המיידית של טרור המתאבדים האיסלאמיסטים. המאמר שלי על כך פורסם בעיתון "מקור ראשון" מה-29.6.01, תחת הכותרת "עיוורון נאור", עם תת-כותרת - "בשעה שארה"ב יוזמת בנייה של מערכת נגד טילים ארוכי טווח נושאי נשק להשמדה המונית - היא עוצמת עיניים מפס הייצור האיסלאמי של טילים-מונחים חיים". ההמשך ידוע, אך הלקחים לא נלמדו ממנו.

לאחרונה, שוב נתקלתי בסקירה ביטחונית מלומדת באותו ירחון, תחת הכותרת - "דרושים מכפילי-אמצעים מונעי-טרור ל-2010". במאמר מקצועי ארוך מנה הכותב את דרכי הפעולה האפשריים של הטרור והאמצעים להתגונן מפניו, החל מטכנולוגיות צבאיות וכלה בטכנולוגיות ביומטריות למעקב אחר חשודים. לכל אורך המאמר עם הפרטים הטכניים בלט הפחד שלו מלהתייחס למקור המהותי של הטרור: האימפריאליזם האיסלאמו-נאצי עם מערכת ההסתה שלו.

לחיסול מקור זה, הפועל בגלוי ואף בראוותנות, אין צורך במערכות הביון המתוחכמות ולחימוש מיוחד בו משקיעים כיום כסף רב. די בהחלטה פוליטית להתקין מצלמות וידיאו ביטחוניות במסגדים ובמועדונים של פעילי האיסלאם, כפי שעושה כיום מדינה איסלאמית מכובדת כמו מלזיה, המכירה מקרוב את "הקליינט" האיסלאמי, ושולחת משטרה לעצור בזמן-אמת את המסיתים בשמו. אלא, שבאמריקה זה נוגד את הדת החדשה של צביעות ה"פוליטיקל-קורקט", וכך מתעסקים בתופעות שמסביב ומקפידים על חליצת נעליים לפני עלייה למטוס, במקום לתפוס את ראש הנחש שכלל לא מנסה להסתתר.

באווירה זו, לא התפלאתי לקרוא באותו מאמר את התיאור הבא של הטבח בפורט הוד על-ידי קצין רפואה איסלאמי, שירה בחיילי הבסיס תוך צעקות "אללהו אכבר!": "ב-5 לנובמבר 2009, יורה בודד, שהושפע דרך האינטרנט על-ידי כומר של אל-קאידה הגר בתימן, רצח 13 ופצע 30 בבסיס צבא ארה"ב בפורט הוד". בעל המאמר לא ציין שאנשי הבסיס הבחינו מזמן בהזדהותו של הרוצח עם האיסלאם הקיצוני אך פחדו מלהתריע על כך, שמא ייחשבו לכופרים בכללי "הפוליטיקל-קורקט" וקידומם בצבא ייחסם. ואת זה ראינו גם בראיון המגומגם שנתנו לעיתונות על אותו אירוע שר ההגנה ורמטכ"ל צבא ארה"ב, באחת ההופעות האומללות שלהם בטלוויזיה.

האמריקנים עוד לא תפסו שעם סוסים טרויאניים שעלו לצמרת המדינה, כשהם מייצגים את אויבי המדינה יותר מאשר את ארצם ומפלגה שלמה הנוהה אחריהם בעיניים עצומות - הם לא ינצחו במלחמה, ומובטחת להם מפלה כואבת מול כל ציר הרשע ושלוחות הטרור שלו במזרח התיכון ובארצם.