המשט לעזה: פיראטים נאורים

אגב, בכירי חמאס חיים טוב, ויש בהם הצורכים מוצרי מותרות שמוברחים על-פי הזמנתם. חמאס יושב על ברז האספקה ומחליט להיכן ילכו חומרי הבנייה, האם לבניית בית ספר בג'בליה או - סביר יותר - לבונקרים בעזה. האם מארגני משט השמאל אינם יודעים זאת? סביר להניח שהם יודעים, אבל לא תושבי עזה הם עניינם האמיתי, אלא ישראל.

בעזה נמצא גלעד שליט, שבוי ישראלי, בתנאים אכזריים. האכזריות בולטת בהשוואה לתנאים שאסירי חמאס זוכים להם בכלא הישראלי. ועוד לא דיברנו בחסות המביכה שהעניק ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, למשט הזה. לאחר שחבר לאירן בדרך להפיכת ארצו לרפובליקה איסלאמית, הוא מבקש לעשות בארצו הון פוליטי על גבה של ישראל.

לא הומניזם מדריך את מארגני משט השמאל אלא הרצון להביך את ישראל ולפגוע ביכולתה להתגונן באופן אקטיבי מפני הטרור הערבי, שכן המשט מספק לגיטימציה לטענות השקריות של הפלשתינים ואוהדיהם וממילא מזמין את הפיגוע הבא.

ביסוד המשט עומדת מנטאליות טוטליטרית שבסיס כוחה אינו הומניזם אלא אנטישמיות בכסות אנטי-ישראלית המבקשת לעשות רצח אופי למדינת ישראל ולעם היהודי. ההומניזם המזויף הזה הוא מבוא ופתח להשמדת ישראל ומי שמובילים אותו היום אינם נמנים על האספסוף האירופי כמו במאות הקודמות, אלא על האליטה התרבותית והאינטלקטואלית.

החבירה של השמאל האירופי לחמאס ולאויבי הציוויליזציה המערבית קשורה לחרפה הידועה של הכוחות הסמי-ליברליים במערב המשמשים איל ניגוח לא "לשבירת המצור על עזה" אלא לפירוק הציוויליזציה שלהם עצמם - המערב - לקראת השתלטות עוינת של האיסלאם הרדיקלי.

השנאה שמבעירה

בעבר, בין גדולי צוררי ישראל היו יהודים מומרים. גם כיום אפשר למצוא בין אויביה של ישראל יהודים, בעיקר כאלה המתכנים אינטלקטואלים, שאינם בוחלים לשבת בעצה אחת עם אנשי חיזבאללה או במקרה של ספינות השמאל - לתמוך במשטר האימים החמאסי. יהודים אלה אומנם אינם מומרים דתיים אבל מבחינת תודעתם אין ספק שהם מומרים, באשר עזבו את עמם וחברו לשונאיו ומבקשי רעתו הגרועים ביותר.

המשותף לפיראטים הללו ולחמאס אינו הומניזם (לכך דואגת דווקא ישראל) אלא שנאת מדינת ישראל, שהיא היא הפן החילוני של האנטישמיות המסורתית הידועה. במקום התואר "רוצחי האל" שהודבק לנו אלפי שנים, הפכנו בפי דוברי השמאל העולמי ל"רוצחי פלשתינים". הנאורות האירופית שהמיתה את האלוהים במאות האחרונות מצאה אֵל חדש: הפלשתינים. בכל מקרה, האנטי-כריסט לא השתנה - הוא נותר יהודי (או ישראלי).