משובחת שבמשובחת

אף שבחזיתה לא מתנוסס שלט חיצוני המכריז על שמה - נשקף ממנה חלון-ראווה אינטימי, עטוי כולו וילונות-תחרה, שממתיק סוד ומושך סקרנים. זוהי תפאורתה החיצונית הצנועה של מסעדת "מל ומישל" התל אביבית (רחוב בן יהודה 155), ששמה הולך לפניה גם ללא שלט-זיהוי. תפאורתה הפנימית צנועה לא פחות: כעשרים מקומות-ישיבה בלבד, סביב שולחנות עטורי מפות צחורות, ומרפסת חיצונית מקורה, הפונה לרחוב.

חובבי האוכל האיטלקי המשובח ימצאו בה את מבוקשם וכמותם גם אוהבי הסולידיות, האינטימיות והרומנטיות שאופפות אותה בכל פינה. ניר וימן ויוגב ירוס, שני שפים עתירי-ניסיון ותהילה, הפכו אותה, למן הרגע הראשון, למסעדה נחשקת. לחגיגת הטעם הטוב של האוכל מצטרף גם טעמו הטוב של עיצוב החלל הפנימי של המסעדה - פרי-ידיה האמונות של מאיה, בת-זוגו של ניר, שהצליחה ליצור טריטוריה איכותית בטריטוריה מצומצמת.

כליל השלמות

לקראת הקיץ הממשמש ובא הוסיפה "מל ומישל" לתפריט הרגיל שלה גם תפריט עונתי מיוחד, של מנות קלילות, נוסח "פיקולה" איטלקי. מאותן מנות-פתיחה, שנבחרו על-ידי השפים בשבע עיניים, בחרנו בבצלצלי צייפוליני ועגבניות-שמש; בארטישוק רומאי בשמן-כמהין ובמבחר נקניקים. כל שלוש המנות היו שופרא דשופרא וניכר בהן שהוכנו בידיים אוהבות. אלה לוו בלחם הבית הקלוי והפריך מן התנור ובכוסית של יין איטלקי משובח על-חשבון המקום.

ממבחר המנות העיקריות נדלקנו במיוחד על בצקיות-גבינה של ניוקי פריזאי, מוזהבות בקרם-כמהין - מנה מצוינת בטעמי גן-עדן. לא נפל ממנה גם נתח בשר השייטל, שהיה רך כחמאה, עם רוטב מרנין-לב. לצידו הוגשו פלחים של תפוחי-אדמה בתנור, עדינים ופריכים.

מן הקינוחים טעמנו גלידת-סורבה מרעננת של קוקוס ברוטב-אננס - שילוב נפלא מאין כמוהו. האספרסו האיטלקי הדומיננטי והסודה הצוננת סייעו לנו בעיכול הכבודה שבאה אל קירבנו.

החשבון שהוגש לנו, על ארוחה לשניים, הסתכם ב-244 שקל – היה שווה כל אגורה. הוספנו עליו תשר של 50 שקלים לשירות מן המעלה הראשונה.