בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בריאן אינו, מריו יוסה ומה שביניהם
|
עיון פוליטי בשתי כתבות שפורסמו במוסף "7 לילות" מבית ידיעות אחרונות, שעסקו בחרם תרבותי על ישראל
|
בריאן אינו (השני משמאל) [צילום: אורנג´]
|
|
|
|
|
בשבועיים האחרונים גילו עורכי וכותבי המוסף התרבותי של ידיעות אחרונות - "7 לילות" - איפוק ראוי לשמו. איש מכותביו לא השחיל אפילו בדל מעוך של השקפתו הפוליטית והמוסף כלל מגוון מאמרים וכתבות בענייני ספרות, קולנוע, תיאטרון, מוזיקה ופרפראות - כתיבה מרעננת ומחכימה כמו שמוסף תרבות ראוי לשמו אמור להיראות. לא עלה במוחי צל של מחשבה שלרשימתי הצנועה "המעוז השמאלני של ידיעות אחרונות" שפורסמה כאן בתאריך 13.5.10 הייתה השפעה כלשהי על מקבלי ההחלטות במערכת של המוסף הנ"ל. כפי הנראה, גם שם חלפה תחושה שהגדישו את הסאה והתוצאה מדברת בעד עצמה. על כך אמרו חז"ל, כי "במקום בו בעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד" - אמרו וצדקו כמו תמיד. לא שההיבט הפוליטי נעדר מהגיליונות הנ"ל לחלוטין, אך מה שהתפרסם ואליו אתייחס בהמשך, היה רלוונטי לחלוטין למהותו של המוסף וליעדיו.
|
כוונתי לשתי כתבות - האחת שנרשמה במו ידיו של בריאן אינו, אדם שהוגדר על-ידי מערכת "7 לילות" "מהיוצרים הגדולים שראה העולם ב-40 השנים האחרונות", הגדרה המשקפת לחלוטין את מעמדו של הכותב בעיני חברי המערכת; והכתבה האחרת מפרי עטה של יעל נעמני, שם היא מראיינת את הסופר הפרואני מריו ורגס יוסה. המקשר בין שתי הכתבות הוא החרם התרבותי על ישראל. בריאן אינו בעד החרמתה של ישראל "כדי לתמוך, לא להעניש" כדבריו, ואילו מריו יוסה גורס כי "חרם תרבותי הוא דבר מטופש". מאחר שלגבי מריו ורגס יוסה לא ציינה המערכת שמדובר ב"אחד מהיוצרים הגדולים שראה העולם" ומאחר שגם קראתי שניים מתריסר ספריו, נותרתי לבושתי עם חור שחור בהשכלה בכל הקשור לגדולתו של בריאן אינו ומיהרתי לאינטרנט ללקט פרטים על האיש ופועלו. שם למדתי כי הנ"ל הוא אמן ומפיק מוזיקה אלקטרונית בריטי (מוזיקה שבאופן אישי אני מתעב אך מכבד כל מי שבטוח שהיא החלופה האנושית של המאה ה-21 ליצירות של משפחת באך). למדתי שהאיש היה קלידן, שהפיק שני תקליטי רוק, שהוא תיאורטיקן מוזיקלי (שלא ברור לי מה זה בדיוק) והחשוב ביותר שהוא נחשב לאבי מוזיקת האמביינט, שתהרגו אותי, אבל אין לי מושג ירוק מה זה האמביינט. מובן שדלותי האינטלקטואלית אינה גורעת מגדולתו של האיש שמחרים אותנו ואני מניח שצריך לתת קרדיט לקביעתם הנחרצת של עורכי "7 לילות" לגבי ממדיו הנפיליים של הנ"ל. כל זה פחות חשוב מההיבט המרכזי אליו רציתי להתייחס, אותו היבט שמאבחן באופן חד וברור בין פיגורה סמולנית גדולה ככל שתהיה (לפחות בעיני חסידיה), לבין אדם אינטליגנטי מהשורה כמו הסופר מריו יוסה. ואני מדבר על ההנמקה של קביעותיהם המוצהרות.
|
בריאן אינו מצהיר שהוא ושכמותו "מתנגדים לפאשיזם באופן אינסטינקטיבי". הוא לא חושב שישראל היא מדינה פאשיסטית "בינתיים - אבל זה הכיוון שהיא צועדת אליו באופן שקשה יותר ויותר להכחישו". אינו רואה את המציאות הישראלית כתהליכים של "התנחלויות בלתי פוסקות, גירוש פלשתינים מאדמתם, שליטה בדרכים, בתקשורת ובאמצעי המחיה, שלא לדבר על "חיסולים פוליטיים" וההשפלה הבלתי פוסקת שאותה חווים אזרחים פלשתינים - "וכל אלו יוצרים אצלו "תמונה מוכרת ומבשרת רעות". אלו הדברים שבריאן אינו רואה, והוא כמובן אינו רואה את הסיבות והגורמים שהביאו ליצירת התמונה הזאת ולכן, מסקנתו היא שהחרמת ישראל על-ידי אמנים היא חשובה ביותר, מאחר שבכך מועבר המסר ש"אני לא מוכן להיראות כמי שתומך בפעולות הממשלה הזאת". הוא חלילה אינו אנטישמי ויש לאנטי-ישראליות שלו הסבר לעוס כי מאחר שישראל "נתפסת כדמוקרטיה אמיתית, מגדלור של ערכים שהמערב רוצה לשמור ולשמר והתדמית הזו אפילו לא קרובה להתאים למציאות הנוכחית בישראל, מה שהופך את התמיכה שלנו בה לצביעות חלולה". כלומר, מאחר שאנחנו לא עומדים בציפיות של אינו, בניגוד לאירן, סעודיה ואפגניסטן למשל - אותנו יש להחרים. ומאחר שהמציאות היא פרשנות שבעיני המתבונן, מריו יוסה רואה את אותה המציאות באופן שונה והוא גם מגיע למסקנה הפוכה. להבדיל מבריאן אינו, ששיגר ברוב חסדו את הרשימה באימייל, הגיע יוסה לביקור בישראל בשלמותו הפיזית והרוחנית, כי היה לו חשוב "להתרשם מהדבר האמיתי ולא מהייצוג הקוטבי של ישראל מצד ידידיה ואויביה". זהו, אגב, ביקורו החמישי של מריו יוסה בישראל, בעוד שהגאון האנגלי, למיטב ידיעתי, לא טרח להגיע לכאן כדי להתרשם מקרוב מנשוא החרמתו. יוסה נשאל על-ידי נעמני אם לא חשב פעמיים לפני נסיעתו לישראל ועל כך השיב: "מעולם לא היו לי ספקות לגבי הגעה לכאן. יש ישראלים שלא אוהבים את מה שאני אומר וזה נורמאלי לגמרי, אבל חרם תרבותי הוא דבר מטופש כי ישראל היא לא מדינה ימנית קיצונית - זו חברה מורכבת, ויש בה אנשים שכן נאבקים לשנות את המצב. לכן, להעניש את כלל הישראלים זו בעיני טעות גדולה". ובכך לדעתי מסתכם ההבדל בין פלצן סמולני מהגדולים שראה העולם ב-40 השנים האחרונות ליוצר עשיר, הגון ואינטליגנטי ששייך למחנה גדול ושקט - מחנה של בני האור.
|
|
תאריך:
|
07/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/06/2010
|
|
אלכס נחומסון
|
בריאן אינו, מריו יוסה ומה שביניהם
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מעריץ קולדפליי
|
7/06/10 14:33
|
|
2
|
|
צביקה.ג.
|
7/06/10 21:09
|
|
|
|
שמקק
|
7/06/10 22:23
|
|
3
|
|
בבר פרוגרסיב
|
7/06/10 22:43
|
|
|
|
נוני
|
8/06/10 16:42
|
|
אף שבחזיתה לא מתנוסס שלט חיצוני המכריז על שמה - נשקף ממנה חלון-ראווה אינטימי, עטוי כולו וילונות-תחרה, שממתיק סוד ומושך סקרנים. זוהי תפאורתה החיצונית הצנועה של מסעדת "מל ומישל" התל אביבית (רחוב בן יהודה 155), ששמה הולך לפניה גם ללא שלט-זיהוי. תפאורתה הפנימית צנועה לא פחות: כעשרים מקומות-ישיבה בלבד, סביב שולחנות עטורי מפות צחורות, ומרפסת חיצונית מקורה, הפונה לרחוב.
|
|
|
הנה תוכנית פעולה, דמיונית ומשעשעת שהרבה יהודים זוממים בראשם ולא מעזים להוציא אותה החוצה לעיני ולאוזני כל. תארו לעצמכם את התמונה הבאה: ראש ממשלת ישראל מכנס מסיבת עיתונאים לאחר הכנה בת שבועיים של דעת הקהל העולמית בדבר מפנה דרמטי שמדינת-ישראל מתכוונת לחולל במציאות העולמית. לאחר שיישר את עניבתו האדומה ותשתרר דממה הוא יאמר בשקט ובהטעמה, בגֵו זקוף ובראש מורם, מול מצלמות העולם, את הדברים הבאים:
|
|
|
קריאת פסקי דין המפורסמים ברשומות מעלה הרהורים נוגים באשר לכשירותם של שופטים מסוימים לחרוץ משפט צדק. האדם הממוצע חייב להיאבק עם הטקסטים המפותלים והמסובכים ובדרך-כלל לצאת וידו על התחתונה. למה הדבר דומה - לחרטומי מצרים אשר פיתחו את הכתב הנושא שמם - "כתב החרטומים" וזאת על-מנת להרים עצמם מעם הפלבאים והאיכרים המצרים העלובים ולהעמיד עצמם במעמד השני רק לאלילי מצרים. התחושה העוברת למקרא פסקי הדין היא כי כך בדיוק נוהגים שופטי ישראל.
|
|
|
מה שנחוץ לעם היהודי זה תקשורת טובה. מה שצריך הימין לחזק זה תקשורת נכונה. תקשורת שתספר על כל פיפס קטן שנעשה עבור מדינת ישראל. תקשורת שתפנה את זרקוריה ומילותיה לעבר כל בעד-ישראל ותתעלם מן הפעילויות האנטי-ישראליות.
|
|
|
ביום 3.7.2007, פרסם עיתון ידיעות אחרונות, מדבריו של האלוף (במיל.) גיורא איילנד, אשר ניתח את התנהלותה של ישראל בעת מלחמת לבנון השנייה. איילנד צוטט אז באומרו כי "הממשלה והקבינט התנהלו בלי מטה. דיוני הקבינט התנהלו ללא גוף שיכול היה להציג חלופות לבחינה בפני ראש הממשלה ובפני הקבינט. כשאין גורם כזה, ההחלטות התקבלו ללא בחינה של המשמעויות, ללא הצגת החלופות השונות וללא ניתוחן".
|
|
|
|