אמת ושקר: ארבע הערות לסיכום השבוע

1. אסור לישראל להסכים לוועדת חקירה בינלאומית. זו כניסה למלכודת ידועה מראש. "ידידות" ישראל המבקשות זאת, עושות זאת מתוך קבלת הנרטיב הפלשתיני השקרי, כמו גם הפנמת תעמולת ה"שלום" של השמאל העולמי, שאינה אלא ניסיון להשמיד את ישראל בדרכים רכות יותר.

הנחת היסוד העמוקה שלא נעים לדבר עליה בשיח העולמי היא שלישראל אין באמת זכות להגנה עצמית. משך שנים הציב העולם המערבי בראשו דמות יהודי צלוב. האנטישמיות המסורתית הייתה כפיית חזרה על טראומת הצליבה. הקמתה של ישראל שיבשה את הסמל המרכזי של התרבות המערבית: ישו ירד מן הצלב וחזר להיות יהודי ארץ-ישראלי; העם היהודי עזב את עמדת הצלוב המסורתית וחזר להיסטוריה, אבל הפעם אחז בחרב להגן על עצמו. העניין הזה מקשה באופן לא מודע גם על ידידינו.

צה"ל אמון על תחקירים מצוינים כמו גם ממשלת ישראל וקהיליית הביטחון המורחבת, אין צורך בגולדסטון נוסף. גם הפשרה שהציעה הממשלה (ועדת חקירה ישראלית עם משקיפים זרים) היא בעייתית, אבל ברור שאסור לסגת מהקו הזה ולקבל את תכתיביה הצבועים של הקהילייה הבינלאומית.

2. "האם אתה סבור שהעיתונות הישראלית נכנעה לדעת הקהל בשבוע האחרון והפכה פטריוטית מדי?" - כך נשאלתי השבוע. כבר כתבתי שיום אחרי אירוע המשט ערוצי התקשורת הוותיקים היו רחוקים מפטריוטיות, וכל שרצו היה בעיקר לצלוב את מנהיגי המדינה ובכירי צה"ל. רק לאחר התפשטות ההפגנות הספונטניות ברחבי הארץ יישרו חלק מאמצעי התקשורת קו עם הבריאות הנפשית של אזרחי ישראל.

אבל כדאי להידרש למונח "פטריוטיות" הנשמע תדיר במחוזותינו. ההיזקקות למונח לטיני ("פטריה" היא מולדת) מסווה על מבוכה עמוקה של רבים מאנשי התקשורת שאינם מסוגלים להגות את המילה "ציונות", שכן הם מזהים זאת עם צד פוליטי מסוים; הם אינם מסוגלים לדבר על פרו-יהודיות (לא כל שכן לדבר על עם ישראל או העם היהודי), שכן אז הם ייחשדו על-ידי חבריהם למילייה ב"אתנוצנטריות". אם לא ידעתם, הרי שהיהודים הם קבוצה אתנית בישראל, בניגוד לישראלים הכוללים את כולם...

פטריוטיות היא מונח נייטרלי נוח, אבל אנחנו מבקשים לדבר על אהבת המולדת שלנו; ומה טבעי יותר מאשר לנקוב בשם המפורש – ציונות? ציונות היא השיבה לציון, לישראל, כלומר הביתה. בקיצור, למדו לשונכם לומר "אני ציוני".

3. מן הסתם רובכם צפיתם בסרטון המשט של אתר הסאטירה המעולה "עובדים על העולם" שחובר על-פי מנגינת we are the world. תוך כמה ימים צפו בסרטון כמיליון וחצי צופים בארץ ובעולם ועוד היד נטויה.

הפנייה כאן היא למנכ"ל רשות השידור מוטי שקלר, שחרף המקלות בגלגלים שתקעו לו יריבים רבים, הצליח להפוך את הערוץ הראשון והרדיו לאלטרנטיבה ציונית ויהודית שפויה מול השיטפון המסחרי והתעמולתי של מתחריו.

הגיע הזמן להכניס את "מהדורת השבט" של אתר לאטמה כתוכנית סאטירה קבועה בערוץ הראשון. אל פחד. המבקרים הידועים יצקצקו בלשונם, היריבים יתנגדו, אבל רוב הצופים יודו לך. אתר לאטמה מייצג את רוב אזרחי ישראל ולא "ארץ נהדרת" שאמנם יודעת להציג חיקויים לא רעים, אבל הסאטירה ממנה והלאה. אין לשמאל הישראלי מונופול על הסאטירה, וגם לא מונופול על כלי התקשורת, למרות שאלה הפכו עיר מקלט עבור תומכיו.

לא שמענו באף מקום רצון לאזן את השמאלנות של "ארץ נהדרת" בתוכנית אחרת. באותה מידה, אין מה לאזן את הימניות של "מהדורת השבט" בתוכנית אחרת. הציבור בישראל מתחנן לסאטירה ציונית ופרו-יהודית שהיא מוכשרת, מצחיקה ואינטליגנטית הרבה יותר ממקבילותיה השבעות בערוצים המסחריים.

4. ממש בתזמון מדויק כתב לאחר אירוע המשט לעזה עמוס עוז כי "החמאס אינו רק ארגון טרור. החמאס הוא רעיון [...] מעולם לא נוצח רעיון בכוח". כדאי לצטט את תגובתו של זאב גלילי: "תארו לעצמכם שבעיתון כלשהו ב-1939, הייתה מופיעה הכותרת הבאה: 'הנאציזם הוא רעיון, ומעולם לא הצליחו לנצח רעיון בכוח'". צריך רק לקרוא את אמנת החמאס, מר עוז. נסה ותיגמל.