היעדר חבות במס רכישה על עסקות ותיקות

בחודש יוני אשתקד, ניתן על-ידי ועדת ערר שליד ביה"מ המחוזי בתל אביב פסק הדין בעניין הרמן לפיד (וע 1369/06) העוסק בנושא מס רכישה ביחס למקרקעין שנרכשו לפני כניסתו לתוקף של חוק מיסוי מקרקעין משנת 1963. פסק הדין קבע באותן נסיבות כי יחול חיוב במס מקום בו טרם הושלם הרישום בטאבו. לאחרונה נהפכה הלכה זו על-ידי ביה"מ העליון, בהסכמה של שני הצדדים (ע"א 8923/09). לאור השינוי המהותי, נבקש להציג בקצרה את הדברים.

מס הרכישה, כפי שהוא מוכר לנו היום, לא חל בעבר. בתחילה הוחלה אגרה בלבד בגין העברת מקרקעין בספרי האחוזה (הטאבו). עם כניסתו לתוקף של חוק מיסוי מקרקעין ביום 22.8.1963 הוטלה "תוספת מס" ששולמה כאשר נמכרה זכות במקרקעין ונרשמה בפנקסי המקרקעין וגם במקרים בהם לא נרשמה אם וכל שהיעדר הרישום נבע מטעם התלוי בצדדים. רק בשנת 1974, עם כניסתו של תיקון 5 לחוק מיסוי מקרקעין, הובהר כי החובה לשלם "תוספת מס" תקום בכל מקרה של עסקות במקרקעין - בין אם נרשמו הזכויות ובין אם לאו (בדומה למס הרכישה כיום).

בעניין הרמן לפיד התעוררה סיטואציה בה נרכשו הזכויות על-ידי העוררת עוד בשנת 1962 ולא נרשמו בטאבו. רק בשנת 2004, שנים ארוכות לאחר שהעוררת כבר מכרה את זכויותיה התעורר הצורך בהסדרת הרישום ונדרש אישור תשלום מס רכישה, וכך בשנת 2005 דרשו רשויות מיסוי מקרקעין תשלום מס רכישה בגין מקרקעין שנרכשו על-ידה בשנת 1962.

ועדת הערר קבעה כי אכן תחול חבות במס גם ביחס למכירות שבוצעו קודם לתיקון 5 אם וככל שהזכויות טרם נרשמו בפנקסי המקרקעין, וזאת אף אם המקרקעין כבר נמכרו על-ידי העוררת ולא היא המבקשת את רישומם על שמה.

ביה"מ העליון הפך את ההחלטה קבע כי המערערת אינה חייבת בתשלום תוספת מס או מס רכישה בגין העסקה מ-1962 כלל ועיקר. דהיינו היעדר החבות במס חל לא רק מקום בו המקרקעין נרשמו בטאבו, אלא גם בנסיבות בהם לא נרשמו כאשר הרוכש לא ביקש לרשמן, ובחר משיקוליו שלא לדווח על העסקה.

ככל הנראה, חלה הלכה זו ביחס למקרקעין שנרכשו לפני 22.8.1963 (ולא בהכרח ביחס למקרקעין שנרכשו בין 22.8.1963 לכניסתו לתוקף של תיקון 5 ב-18.10.1974), והכרה בכך עולה גם מהוראת ביצוע של רשויות מיסוי מקרקעין עצמן (ה"ב 7/09) שהכירו למעשה בצדקת הטענה של העוררת, דווקא לאחר שזכו בפה"ד של ועדת הערר. הכרה זו היא שסללה את הדרך גם לפסיקת ביה"מ העליון שהפכה את פסק דינה של הוועדה.