לעתים קיימות התרחשויות חברתיות המתמקדות בקורותיה של דמות אחת, אך המאבק בקשר לאותו אדם חורג בהרבה ממטרתו המוצהרת. פרשת דרייפוס, לדוגמא, הייתה פרשה כזו. השאלה אם לקצין מטה יהודי-צרפתי אלמוני ששמו אלפרד דרייפוס נעשה אי צדק, חרגה בהרבה מדרייפוס האיש, שעל-פי אופיו לא היה ראוי כלל להיות נושא המאבק. בסופו של דבר נושא המאבק לא היה האם הקצין דרייפוס באופן אישי אשם או חף מפשע, אלא עד כמה ניתן לעוות את ההליך החוקי על-מנת להגן על מוסדות שהעם והמדינה חפצים ביקרם ועל-מנת להגן על "הכבוד הלאומי".
המצעד למען החזרתו של גלעד שליט הביתה הוא הפגנה פוליטית שנועדה לקבוע כי אין מחיר שלא ראוי לשלמו על-מנת לחלץ את החייל הבודד. ההפגנה באה לומר לממשלה ששליט אינו מקרה חריג ובכל מקרה בו נעמוד בפני סיטואציה דומה על מקבלי ההחלטות לוותר כל ויתור נדרש על-מנת להחזיר את החייל הביתה. הביטוי "כל מחיר" אולי אינו מדויק, אולם הוא משקף סדרי עדיפויות ברורים.
אלו המצטרפים למצעד מבהירים לנו כי על-פי סולם הערכים שלהם השבת החייל החטוף חשובה הרבה יותר מפגיעה עתידית בחברה, במדינה ובצבא, הואיל ומוסדות אלו קיימים למען הפרט וממנו הצדקת קיומם. בבסיס השקפה זו עומדת תיאוריה לפיה בין הפרט למדינה קיימת "אמנה" שמכוחה הפרט "ויתר" על חלק מחירותו למוסדות שנועדו לפעול למענו.
על-מנת ליצור את הבסיס המוסרי לתביעה לכל ויתור נזקק המטה למען שליט לרעיון חדשני, השונה מהותית ממצוות פדיון השבויים המעוגנת בהלכה היהודית. בנוסף לטיעון הבסיסי שמוסדות נבראו למען הפרט נטען כי בין המדינה לחייל קיים "הסכם" או "אמנה" המחייבת את המדינה לעשות הכול למען שחרורו משבי של חייל. לשווא תחפשו את האמנה הדמיונית הזאת בספרי החוקים, או במסמך כתוב אחר, או בשבועת החייל שבה מחויב כל מי שמתגייס ושנוסחה כדלקמן:
"הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא הגנה לישראל לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על-ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל". המצעד למען שליט מבטא כיום משהו החורג לחלוטין ממאבקה המובן של משפחה להשבת בנה ומהפעלת השפעה על העוסקים במו"מ למען יפעלו באופן נמרץ יותר להשגת השחרור. אין זה מקרה שאביו של החייל בני אברהם ז"ל שנחטף בהר דב הסתייג בראיון עם
רפי רשף מהמצעד. הוא חש באופן אינטואיטיבי את ההבדל הברור שבין פעולה פרטית למחאה ציבורית שתכליתה האמיתית היא שינוי סולם הערכים החברתי. משפחת שליט, תוך ניצול האהדה הציבורית, מנהלת מאבק, שאם יצלח בידה, תוצאותיו יחרגו בהרבה מחזרתו של גלעד לביתו במצפה הילה. לטעמי הצלחת מאבקה של משפחת שליט תתגלה כאבן דרך בתהליך חורבנה של מדינת ישראל.
אין זה מקרי שנועם ואביבה שליט מוליכים מאבק זה ונראה כי אלו התומכים במאבקם ומצטרפים למצעדם בפועל או בלבבם משתייכים בברור לשכבה חברתית מוגדרת הרואה בעצמה "מלח הארץ" וחשה שהיא רשאית להעמיד תביעות מפליגות למען כל אחד מיחידיה. נדמה לי שגם אין זה מקרי שחיים אברהם מעיד על עצמו שהוא מעולם לא היה מכנס עצרות כאלו למען שחרור בנו.
יענו הקוראים לעצמם בכנות - האם היו מעלים בדעתם שהוריו של חייל אתיופי שנשבה היו מכנסים עשרות אלפים לצעדת מחאה לשחרור בנם? האם הייתה מתקיימת צעדה כזו לשחרורו של החייל יוסף בוזגלו מאשדוד? לתחושתי (ואין לי דרך להוכיח כעת הערכה זו) התשובה שלילית, לא מאחר שמחירם של חיילים אלו זול יותר, אלא מאחר שחיילים אלו לא היו גורמים לשכבה חברתית שלמה להזדהות כזאת ולא היה בכוחן של משפחותיהם להניע תנועת מחאה כזו. במובנים רבים משפחת שליט נמנית על העילית החברתית ולהוריו של גלעד יש את היכולת לבטא באופן רהוט את ערכיה של קבוצת ההתייחסות החברתית שלהם.
אני משוכנע שמשפחת שליט פועלת אך ורק במטרה לשחרר את גלעד אבל היקף פעולתה והיקף התמיכה שהצליחה לגייס וכן, למה להכחיש, היקף המימון, מעידים שבין במודע ובין אם שלא במודע, הם מובילים כוחות שיכתיבו סולם ערכים הרסני להמשך קיומנו ומאבקנו כאן. זו הסיבה האמיתית שבגינה יש להתייצב נגד צעדת שליט. השאלה העיקרית אינה האם לשחרר ליו"ש עוד 40 מחבלים ואפילו אינה אם משחררים אלף מחבלים. משהו בבסיס הדיון מעוות מיסודו. אם נשחרר כיום ולו מחבל אחד בשל הנימוקים המועלים על-ידי הצועדים, עדיין ניתן יהיה לראות בנו כאילו נכנענו ללא תנאי ושחררנו את כולם.
הערה אחרונה - התובעים את שחרורו של גלעד, כמעט בכל מחיר, נתלים בערך הקיים בצה"ל של אי הפקרת שבויים ואינם מבינים שסולם הערכים לו הם מטיפים מנוגד לחלוטין. ערך אי הפקרת שבויים הוא ביטוי לערבות הדדית ולאחוות לוחמים שבלעדיה יקשה מאד על ארגון צבאי לתפקד. בשל ערך זה נהרגו חיילים ומוצדק לסכן חיי רבים על-מנת להציל בקרב חייל אחד. בחברה המקדשת את הפרט לא ניתן בכלל לדרוש מחייל לסכן את חייו על-מנת להציל את חיי חברו וכי למה יעשה זאת? האם חייו יקרים פחות?
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
