|
|
הרב יהודה עמיטל זצ"ל [צילום: פלאש 90]
|
|
הרב מכון 'צומת' חב לרב יהודה עמיטל זצ"ל את... עצם קיומו. כאשר עלה הרעיון בקיץ תשל"ו (76) להשתלב בגוש עציון, במסגרת 'מפעלי מושקו' (משה מושקוביץ, לאורך ימים ושנים. מפליטי הגוש בתש"ח, ומְשַקִמו ומרחיבו בדבקות ובמסירות מאז שחרורו בתשכ"ז) הופניתי לקבל את אישורו וברכתו של הרב עמיטל, יועצו הקרוב והאינטימי של 'מושקו'. בשיחה קצרה נוצר ה'קליק' ומאז ליוה אותנו הרב עמיטל בעצות טובות, בעידוד ובברכות 'יישר כוח' לרוב. מכון 'צומת' נוסד ב...דירתו של הרב עמיטל בירושלים. שם התכנס קומץ ה'מייסדים', ובניצוחו של הרב המכון ההלכתי-טכנולוגי קם ויהי, כולל שמו 'צומת' שנבחר באותה פגישת-יסוד. כעבור שנים אחדות, לקראת יסוד הקובץ השנתי 'תחומין' (תש"ם, 1980) האיר לנו הרב עמיטל פניו והביע התלהבות מעיסוק הלכתי אינטנסיבי בשדות 'תורה, חברה ומדינה' ובנקודות ההשקה שביניהן. לימים, כשהוצע למכון 'צומת' (על-ידי הראשון לציון דאז הרב בקשי-דורון שליט"א) להקים את מינהל הגיור מטעם הרבנות הראשית במסגרתו (תשנ"ו-תש"ס, 2000-1996), ולטוות ולהתוות את אורחות הגיור בישראל לנוכח גלי העלייה מחבר העמים ומאתיופיה - חיזרתי על פתחי רבנים ידועי-שם ובעלי תפיסה ציבורית לקבל ברכת הדרך (והרב אליהו בתוכם, שתמך בפה מלא). אחד ומיוחד שבהם, אשר גילה אהדה על הסף, והתעניין בנושא לפרטיו ולכללותיו, היה הרב יהודה עמיטל זצ"ל. חשתי כי הנושא קרוב ללבו, כמי שחי את משק כנפי קיבוץ הגלויות וההד המשיחי הבוקע הימנו. הנושא תאם את הלך רוחו וגישתו ההלך-חברתית ברמה הלאומית. גם אם נחלקנו בסוגיות פוליטיות חוצות-ישראל, לא חדל הרב עמיטל להאיר לנו פנים בתחומים המקובלים עליו. וכבר דובר רבות על מידותיו האציליות כולל תפיסת פלך שתיקה. באחת, רב-מחנך הנתון כולו בהווית כלל-ישראל.
|
|
|
הרב מרדכי אליהו זצ"ל [צילום: פלאש 90]
|
|
הרב מרדכי אליהו זצ"ל ליווה את מכון 'צומת' מאז ימי כהונתו כראשון לציון, ועוד קודם לכן. כתריסר מאמרי הלכה התפרסמו בשמו ב'תחומין', ובהם לפחות שניים בעלי משמעות דתית-לאומית ב'דירוג גבוה'; האחד, על היחס התורני לחוקי הכנסת ולתקנות ציבור בימינו. השני, על קביעת אזורי תפילה בהר הבית (שניהם בכרך ג'). מאמר נוסף (בכרך י"א) משמש נר לרגלנו במכון 'צומת', ועליו נשענים מאות ואלפים במערכות הרפואה והביטחון; ההיתר הנודע להשתמש במגזרים אלו ב'שבעט' - עט ייחודי אשר הכיתוב באמצעותו נעלם כעבור מספר ימים. כאן המקום להבליט פַן חשוב בפסיקותיו ההלכתיות; למרות נטייתו לנקוט בקו המחמיר בהלכה, הנה בהלכות ציבור, ובסוגיות הנוגעות להתנהלות חברה ומדינה עכשווית, אחז במטה המקל, והניף ידו להיתרים רבים. ואני משתמש במינוח 'קולא' ו'חומרא' לסבר את האוזן ההמונית, שכן 'קולא הנהגתית' בהלכות ציבור הריהי בעצם 'חומרא' בראייה כלל-ישראלית. לדוגמה; הרב אליהו המליץ לרבנים שומעי-דברו להנפיק תעודות כשרות למסעדות באתרי תיירות הפתוחות בשבת, בהסדרים מיוחדים. למרות היותו מדקדק ומחמיר בהוראות הכשרות לבית הפרטי, ראה לנגד עיניו את המכשלה שתיווצר בהיעדר מסעדות כשרות באזורי תיירות אם דרישה לשמירת-שבת תשמש תנאי הכרחי. הצטרפותו ל'היתר המכירה' בשביעית אף היא נבעה מאחריותו לכלל, לציבור, גם במחיר 'קולא' מפליגה. במכון 'צומת' שמורות פסיקות משלו בנושא ביטחון ביישובים ובצה"ל בשבת, וכן בכבאות ובמגזרים מצרניים, והן כולן ב'רוח מתחשבת'. ועוד לא אמרנו מילה על פסיקותיו בענייני התיישבות במלוא רוחב ארץ החיים. באחת, רב-פוסק-מקובל-צדיק השוכן בתוך עמו.
|
|