חשבתי על זה הרבה – גם כשלא הייתם כאן בבלוג גם בימים שבין הכתיבות – איש לא יצליח / אישה לא תצליח לשכנע אותי שהסרט הזה "המדריך למהפכה" הוא לא סרט תיעודי(!) נקודה.
לא רק שהוא סרט תיעודי(!), הוא תופס ב"חמישיית הגמר" ובקטגוריות ה"מקצועיות" בהן הוא נבחר, מקום שלם של סרט עלילתי מוחלט – שלא נכנס אליהן בשל "נוכחותו" שקיבלה אישור ואישרור מטעם הוועד המנהל של האקדמיה.
הדבר נעשה ומתרחש בגלל שלושה דברים עיקריים:
1. בגלל עזות מצח של יוצריו.
2. "שער פרוץ" בלי שוער שיגן עליו.
3. ועד מנהל שהחליט (בפורום של שישה מצביעים בלבד) להשאירו בקטגוריה ה"עלילתית" אליה הוא נרשם בטעות או במתכוון.
אם חברי האקדמיה יצביעו – איך שהם לא יצביעו בשלב ב' – זוהי "הדמוקרטיה שלנו באקדמיה" כפי שהיא בדיוק נראית למרות ובגלל כל הנ"ל.
אל מי נלין?! – רק אל עצמנו. נקודה.
בואו נבחר בכל קטגוריה את הסרט הטוב ביותר השייך אליה מעצם מהותו המהותית.
בהצלחה בקול הצבעה!
לפי הממוצע בשנים האחרונות מופקים בישראל מדי שנה בין חמישה-עשר לעשרים סרטים עלילתיים וכשישים(!) סרטים תיעודיים – שהם באורך של חמישים דקות ומעלה.
בתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע יש שתי קטגוריות: עלילתית ותיעודית, המיועדת גם לסרטים שהם דוקו-דרמטיים. בקטגוריה העלילתית מחולקים 13 פרסים מקצועיים ובקטגוריה התיעודית הכוללת גם את הדוקו-דרמות – פרס בודד(!), אחד(!) בלבד(!).
הזוכה בפרס האקדמיה כסרט הטוב ביותר בקטגוריה העלילתית הוא המועמד הישראלי לפרס האוסקר האמריקני בקטגוריה הנקראת FOREIGN LANGUAGE FILM - דהיינו, סרט ממדינה זרה שאינו דובר אנגלית.
להלכה ולמעשה, הקטגוריה ה"תיעודית" בתחרות האקדמיה – למרות ריבוי הסרטים הנכללים בה – היא קטגוריה מינורית ובלתי מספקת מבחינת האטרקטיביות שלה, ואולי כדאי לבצע בה שינוי ולכלול בה בעתיד רק סרטים באורך שמעל ל-75 דקות (לפחות) – אורך ("פיצ'רי") שמתקרב להתאמתו להקרנה מסחרית בבתי-קולנוע. במקרה כזה, יהיה אפשר לקבל, ממש כמו בקטגוריה ה"עלילתית", את כל הסרטים התיעודיים המופקים מדי שנה והעונים על אִפיון זה – האורך ה"פיצ'רי".
כל הסרטים הקצרים יותר יצטרכו להתחרות בפסטיבלים למיניהם או במסגרות חדשות – כולל "תחרות פרס האקדמיה לסרטי טלוויזיה" לסרטים שאורכם הממוצע הוא סביב ה-50 דקות או פחות.
תיקון שכזה יש בכוחו לתקן הרבה מן המעוות שהתגלה לעינינו השנה – לפחות בנקודות הבאות:
א. כל הסרטים יזכו לצפייה ולהצבעה של חברי האקדמיה – ללא ועדת מיון חוסמת ומגבילה.
ב. יתמעט ואולי לא ייווצר הצורך והרצון "לברוח" מן הקטגוריה ה"תיעודית" אל הקטגוריה ה"עלילתית".
ג. יותר חברי אקדמיה יוכלו לצפות ביותר סרטים באורך "פיצ'רי" לפני ההכרעה שלהם.
ד. תתבטלנה (או לפחות תתמעטנה) כל התקלות שהתגלו השנה בהשתייכות הז'אנרית לאחת משתי הקטגוריות המוגדרות היטב.
כל זה יוכל להתרחש רק בתנאי שיישמרו השקיפות, חידוד וכיבוד התקנון וההקפדה היתרה על השוויוניות ההוגנת בתחרות. זה יקרה רק אם הקברניטים של האקדמיה – שכזכור היא גוף דמוקרטי השייך אך ורק לחברים בו – ינהלו אותה ללא משוא-פנים ו/או עיגול-פינות בצורה תמוהה ומתמיהה בעליל.
