בדיון על 1,200 ילדי מהגרי עבודה שנולדו כאן, אליהו ישי, שר הפנים וסגן ראש ה
ממשלה, התייחס אל ההורים כאל מכונות עבודה בפס יצור. המכונות האלו הובאו לישראל וניתן להן היתר אחד ויחיד - רק לעבוד. אבל לפתע התגלה לו שהפיליפינית, שמנקה ישבנו של זקן יהודי, פשעה בכך שהיא נתנה ביטוי למאוויים אנושיים של אהבה ותשוקה והביאה ילד לאוויר העולם.
המכונה של אליהו ישי עברה על צווי האישור שאיפשר את כניסתה לישראל. היא לפתע התגלתה לו כיצור אנוש. והלב הערל של אליהו ישי פולט את המילים המצמררות מעל בימת הכנסת: "הולידו ילדים שלא כדין".
אני מוצא לנכון ללמד את כבוד סגן ראש הממשלה ושר הפנים עברית תקנית.
הוֹלִיד - הגבר הוליד.
יָלְדָה - האישה ילדה.
מעל בימת הכנסת האשים אליהו ישי רק את הגברים.
שר הפנים שלנו נכשל לא רק בעברית עילגת. כישלונו הוא בהיותו נושא הדגל של השימוש בעברית מובסת, עברית שמתביישת כי השתמשו בה לניסוח משפט מצמרר: "הם המהגרים מביאים עלינו את כל המחלות: שחפת, צהבת...". וזה בדיון על 1,200 ילדים הנמצאים במערכת החינוך הישראלית. מערכת שמפקחת על בריאותם של הילדים באמצעות משרד הבריאות, ומעולם לא הוציאה דוח על ילד אחד שחולה במחלה מסוכנת.
המילה צביעות חזרה על עצמה עשרות פעמים בנאומו הצעקני במושב המיוחד של הכנסת. לצערי, במצעד הצבועים כלל אליהו ישי כל אחד המתנגד לדעתו.
אליהו ישי, שר הפנים שלנו, מדבריו אני מבין, שכל ארגוני ניצולי השואה המתנגדים לגירושם של ארבע מאות הילדים והוריהם, הם צבועים. פנייתם הזועקת אל אליהו ישי היא צבועה. המספר על הזרוע של כל אחד מהם הוא צבוע.
אליהו ישי הוא סגן של ראש ממשלה.
בנימין נתניהו ראש הממשלה ניסח בשלומיאליות את החלטת הפשרה לגרש רק 400 ילדים. לאחר שהוועדה החליטה להשאיר את כל הילדים, החליט ראש הממשלה לעשות פשרה בין החלטת הוועדה ובין איומיה של שס וסגנה אליהו ישי. לדברי ראש הממשלה, זו הייתה פשרה הוגנת בין ציונות מצד אחד ואנושיות מצד שני. על המנטרה הזו חזר גם אליהו ישי. ואני לתומי הבנתי שציונות ואנושיות אינן ניצבות משני עברי המתרס.
מה שנמצא למעשה על סדר היום - באותו יום שהוחלט על גירוש 400 הילדים, אליהו ישי, "האחד והיחיד שאינו צבוע", נתן אישור כניסה למאות מהגרי עבודה חדשים להיכנס לארץ. אותו אליהו ישי התניע את הדלת המסתובבת.
אני מבקש מאליהו ישי לקרוא היטב את מה שכתב פרופסור
משה ארנס, מי שהיה שר בכמה ממשלות בישראל, בעיתון הארץ ב-10.8.10, יום אחד לאחר הנאום המתלהם והגס של השר בכנסת. המאמר נושא את הכותרת:
"לא לגרש".
אליהו ישי חזר על המשפט 'הגיעה העת להסיר את כל המסכות', אנא הסר את המסכה וקרא היטב מה כותב פרופסור משה ארנס:
"בישראל פועלות קבוצות אינטרסים כלכליות בעלות עוצמה. הן מייצגות את המגזרים הכלכליים הנהנים מהעובדים הזרים. חברות כוח אדם רבות שפרחו בעקבות העסקת עובדים זרים. האינטרס שלהן לא לאומי. יש להן רגישות מעטה לטרגדיה האנושית העלולה להיווצר בעקבות פעולתן. מטרתן להפיק רווחים לעסק שהם מייצגים. הן לוחצות על שרים בממשלה ופקידי מדינה להתיר ייבוא של עובדים זרים. נראה שהן מצליחות..." הדברים האלו לא נאמרו על-ידי ד"ר
דב חנין, נציג חד"ש בכנסת, שבעת נאומו החליט אליהו ישי לצאת מאולם הכנסת, הדברים נכתבו על-ידי עוד "צבוע", כלשונו של השר. שר שבלשון מתלהמת ופרועה דורש מהעובדים: "יאללה נגמר הטיול, עשיתם את הכסף שלכם, תחזרו עם הרווחים שגרפתם לסבא ולסבתא שלכם בארץ מולדתכם, הטיול נגמר".
אודה שאני ירא שאליהו ישי עוד מעט יוציא את פועה ושפרה מנבכי ההיסטוריה וכשר הפנים יטיל עליהן מטלות.
