"אמנות", חוק ומוסר כפול

יוסי שריד למשל, קרא למשפחות להחביא בבתיהן ילדי מהגרים כדרך מילוט מפני גירוש (חוקי, יש לומר). רק דבר קטנטן נשכח ממנו (ולא במקרה, יש להדגיש) - להציע את ביתו שלו כמקום מפלט!!! מותר כנראה לכוהן השמאל יוסי שריד לקרוא להפרת חוק מבלי לחטוף מהתקשורת. מותר לו להתחמק, באופן אינטליגנטי, מהצעת ביתו שלו כמקום מפלט מבלי שאף חובב מהגרים מן הכתבים ישאל אותו שאלה כנה: למה אינך מציע את ביתך לילד אחד מן המהגרים??? שריד לא יציע כי הוא עטוף ונגוע כיתר כוהני השמאל בגזענות, בהתנשאות, בצביעות ובמוסר כפול בכל הקשור לתוכחותיו על הפרות חוק, וקנה מידה מוסרי ודמוקרטי.

מי שהיה יו"ר חבר השופטים של פרס ספיר לספרות ו"שכח" לציין כי ספרו "לפיכך התכנסנו" הוצא באותה הוצאה לאור, בה הוצא לאור ספרו של הסופר הזוכה אלון חילו; וחמור מכך - שקרובת משפחתו של שריד, רנה ורבין, היא עורכת ספרו של אלון חילו, שהיו"ר, יוסי שריד, המליץ על ספרו כזוכה בפרס. מה היה קורה אילו היה היו"ר חרדי או איש ימין? דמיינו מה היה כותב שריד ובאיזה סרקזם היה שוחט אותו לעין כל.

ומה כתב שריד על השופטים כשפסיקתם לא מצאה חן בעיניו: "השופטים מנסרים את רגלי הכיסא שעליו הם יושבים". אף אחד לא קפץ מהכיסא למשמע הרפש שהטיח כוהן השמאל בשופטים! היכן הבולענים מאנשי התקשורת שכל ציוץ מול שופטים ובתי משפט מקפיצם כנשוכי-נחש??? לשריד יש חיסיון מפני ביקורת. מדברים עליו כשר חינוך מהפכן אף שלא הותיר חותם אפילו במעט, למעט אמירות ססגוניות בגנות סגנו וסינון משפטי אג'נדה. ישראל לא הוצבה במקום גבוה במבחני פיז"ה ונותרה למטה בטבלה בכל מדד אפשרי.

כוהן שמאל אחר, הסופר עמוס עוז, צוטט בעניין הפינוי החוקי של הכפר הבדואי הבלתי חוקי, כאומר כי פינוי הכפר הוא לא פחות מאשר "מעשה ברברי". למה ברברי? כי המשטרה מיישמת צו חוקי? שיפוטי? ודאי שלא. פשוט, פסיקת בית המשפט היא בניגוד לאג'נדה של האורקאל עמוס עוז ולכן משתלח הוא בבית המשפט ובאוכפי החוק. ולמה אין בולעני התקשורת מן השמאל יוצאים חוצץ כנגדו? כי הוא משלהם. כי הוא עושה מה שהם מאמינים שנכון לעשות, גם אם זה בניגוד לחוק.

ואיך עיתון הארץ מכנה זאת? "ישוב בלתי מוכר". כסות ליישוב ולהתיישבות בלתי חוקית. ואיך מכנים בהארץ ישוב בו מתנחלים מתיישבים באופן בלתי חוקי? "מאחז בלתי חוקי". טרימינולגיה לא מקרית כאשר מדובר באג'נדה. הם, באליטה של השמאל, יקבעו מה חוקי ומה בלתי חוקי. כך ממש. ואיך הגיב עמוס עוז על פינוי היישוב עמונה? שמא מעשה ברברי? ממש לא. שם, הפינוי בכוח לגטימי, ואף זוכה וזכה לאהדה ולתמריץ מצד כוהני השמאל.

ומה על האמנות? האליטה גם קובעת מהו מעשה אמנות ומה לא. אם דיברנו על המעשה המכוער והנקלה של החיילת, נתהה מעט על אמני השמאל. האם כאשר הפסל, שונא המזרחיים והדתיים, יגאל תומרקין, ייצר פסל בו תפילין כרוכים על פסל חזיר, הסעיר את שריד ועוז ואת נוטרי הערכים מן השמאל? לא, כי זו אמנות. האם כאשר אמר אותו פסל אנטישמי, כי "כאשר הוא רואה חרדים הוא מבין את השואה" מישהו משומרי החוק בשמאל תבע להעמידו לדין? לשלול ממנו את פרס ישראל על האמנות הבהמית שהוא מייצר? ממש לא.

האם כאשר אמר תומרקין על המרוקאים כי "היבבות שהם משמיעים אינה תרבות ראויה", וכי "המזרחיים הם אספסוף", וכי תרומתו האמיתית תהיה אם "אקח תת מקלע ואהרוג אותם" (הכוונה לרפול ולגנדי ז"ל) - מישהו בתקשורת עשה עליו 'עליהום' כמו על החיילת??? מישהו תבע להעמידו לדין? ודאי שלא. למה? כי על כוהני השמאל אמירות אלה לגטימיות לחלוטין ודימויים אלה הם מן האמנות ומן הצדק.

כאשר הסופרת העברייה יונה וולך מדברת על אוננות נשית בשיר "תפילין" זו אמנות. איורים אירוטיים על "שיר השירים" של ה"אמן" זאב רבן הם יצירה ואמנות. כאשר האמנית איריס נשר הציגה בתערוכה ב-2007 אישה כפותה בתפילין המכסים את שדיה, זו אמנות. רק החיילת בצילום עם פלשתינים כפותים מעוררת בשמאל הצדקני חלחלה. לכן, אני מעולם לא מתחלחל מכותרות-ענק ומהתבכיינות בשמאל. הכל צביעות. הכל מוסר כפול. יקשטו עצמם קודם שיקשטו אחרים.