בית-ספר למהפך תודעה - בהקדשה לאמני ההחרמה

מהפך התודעה של אברי גלעד שויך בתקשורת הישראלית ל"ימניות", אולי אף מעבר לצד אחר. התרבות השטחית והמנותקת מאפיינת את השיח בציבור, בו כל מניח-תפילין-מתחיל מיד נחשד כ"חוזר בתשובה", מבטלת שיח רציני ואמיתי; עובדה היא שרק אנשים כמו גלעד, ש"לא עובד בלמצוא חן בעיני אחרים", כדבריו, יכולים לפרוש את משנתם ללא חשש - אפילו לא מ"ארץ נהדרת" שמתמחה בלנתק את הדמות מהחיקוי והפיכתו לשק חבטות קבוע, כך לפי גלעד (23.4.10, ראיון, עכבר העיר).

חיבוטי הנפש הלאומיים של גלעד מצטיירים כצביעות; אפילו ההודאה בתיקון המידות ("הייתי יהיר, שחצן, מזלזל") נתפסת גם היא כצביעות, אך גלעד מגדיר אותה כ"מתח פנימי שמוטב ויהיה גלוי לציבור".

"'ארץ נהדרת' נהייתה תוכנית של מערכונים קנויים מחו"ל, מערכוני שטנה נגד כל מה שמריח כמו ימין", אומר אברי גלעד - במקום כמה אנשי טלוויזיה שלא יעזו לומר זאת, בהנחה שחושבים כך.

"אלה אדמות טהורות לגמרי... שאף פעם לא היו שייכות לפלשתינים, לא הייתה מעולם פלשתין... הכל הבל. גוש שלום, כל הגופים הנוראיים האלה, אמרו לארקדי דוכין, שאסור לו להופיע באיזה התנחלות... והוא חייב להחרים את ההתנחלויות" (מנחם בן, 29.7.10, ערוץ 7).

בתגובה לאופנסיבה המתנשאת של 'אמני השלום' כתב השבוע מנחם בן טור ("מחאת האמנים: שיתוף פעולה עם האויב") ובו כתב, בין היתר: "האנטי-ישראליות מחלחלת בחלק ניכר מהצגות התיאטרון הישראליות והמסובסדות שלנו כבר שנים ארוכות. זה חלק מהבון-טון המקורנף...".

במסגרת סיורים שערכה המועצה האזורית שומרון, שרים, חברי כנסת ועיתונאים התבטאו - חלק מהם - בהתרגשות על השינוי שחל אצלם. גם הסופר, העיתונאי ומבקר הספרות מנחם בן (מעריב), שהתפרסם גם בשנה האחרונה כאחד מכוכבי "האח הגדול" וכחבר בפאנלים בתוכניות טלוויזיה רבות. בעקבות הסיור, החליטו מנחם ואשתו ומשפחתם לעבור להתגורר בשומרון.

בני המשפחה קיימו סיור קליטה נוסף ביישובי המועצה האזורית שומרון, ועברו להתגורר בבית ביישוב נופים, ישוב מעורב בלב השומרון, ישוב מעורב של חילוניים ודתיים מעל נחל קנה שבשומרון (מקור: ערוץ 7).

שאלה: "האם תסכים להופיע בפני הצגה שתיקנה בפני אנשים הגרים בשטחים?"

פולק: "על זה אני צריך לחשוב".

ועל מה עוד צריך פולק לחשוב?

יש ודאי מי שתוהה, איך יסמן פולק את ה'מתנחלים' ה"מסומנים"???

ואם היה חסר משהו בחרם הזה, אתמול הודיעו כמה סופרים (גרוסמן, עוז וא.ב. יהושע) על תמיכה. "אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי" - על-פי ניב זה כתב אחד העם: "אוי לי לספרותנו מקוראיה, ואם לא - אוי לה מסופריה".